גוגל הסתירה במשך שישה חודשים את גילויו של באג שהעמיד בסכנה את המידע האישי על מאות אלפי משתמשי גוגל+. החברה הודתה אמש (יום ב', 8.10.18) בהסתרה זאת, העשויה לעורר גל חדש של דרישות להחמרת הפיקוח עליה ועל יתר חברות הענק בתחום הטכנולוגיה. הפרצה אפשרה למפתחים חיצוניים להשיג שמות משתמשים, כתובות דוא"ל, גילאים, עיסוקים ומצב אישי.
מקור בחברה מסר לניו-יורק טיימס, כי ההחלטה על ההסתרה התקבלה על דעתו של המנכ"ל סונדר פיצ'אי ונבעה מחשש לפגיעה במוניטין של גוגל וללחץ גובר של המאסדרים. באופן רשמי מסבירה גוגל, כי לא פרסמה מיד את החשש לדליפת המידע, משום שלא הייתה בטוחה אלו משתמשים נפגעו ושנעשה שימוש לרעה במידע; היא סירבה לענות על השאלה האם הושפעה מהחשש לפגיעה במוניטין שלה.
לדברי גוגל, היא איתרה ותיקנה את הבאג בחודש מארס השנה - וכאמור חשפה אותו רק כעת. באותו חודש ניצבה פייסבוק בפני ביקורת חסרת תקדים, לאחר שהתברר שפרטיהם של 87 מיליון ממשתמשיה נחשפו בפני חברת קיימברידג' אנליטיקה, שהשתמשה בהם לקמפיינים של דונלד טראמפ ותומכי הברקזיט. מכאן נובעת ההנחה ההגיונית, שגוגל אכן חששה שחשיפה בזמן אמת תגרור אותה לקלחת בה הייתה מצויה פייסבוק.
גוגל+ היא הרשת החברתית של גוגל, המודה כעת רשמית בכשלונה: החברה הודיעה, כי מעתה תהיה הרשת פתוחה רק לעסקים וללקוחות תאגידיים אחרים. היא גם הודיעה על מגבלות חדשות בנוגע למידע שיכולים מפתחים חיצוניים לאסוף דרך האנדרואיד - מערכת ההפעלה מתוצרתה המותקנת במרבית הסמארטפונים בעולם - ועל הגבלת המידע שהיא מוסרת על משתמשי ג'ימייל.
לדברי גוגל, הפרצה לא אפשרה להשיג מידע כמו מספרי טלפון וגישה לפוסטים במדיה החברתית, ואין כל ראיה לכך שמידע כלשהו אכן נאסף בידי גורמים חיצוניים. לפיכך, פרצה זו שונה מהותית בשלושה היבטים מרכזיים מפרשת קיימברידג' אנליטיקה: גוגל גילתה אותה בבדיקה יזומה, ההיקף קטן בהרבה ואין הוכחה לדליפת מידע בפועל. הבעיה מבחינת גוגל היא ההסתרה של המידע במשך חצי שנה, ולא חומרת הפרצה עצמה. ההסתרה עלולה להוביל לחקירה ולצעדים מצד רשות ניירות הערך האמריקנית, אם זו תגיע למסקנה שמדובר היה במידע מהותי שגוגל - שמניותיה נסחרות בוול סטריט - הייתה חייבת לגלות למשקיעים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה