( 20-09-18) נושאי משרה, מנהלים, רואי חשבון, יועצים, דירקטורים, יועצות משפטיות, וכלכלנית בחברות רוביקון ביזנס גרופ וקלע-הקרן לעידוד יזמות (בישראל) וחברת הביטוח AIG נתבעים לשלם לקופת הפירוק של החברות סך של 75 מיליון שקלים.
הנתבעים בתביעה שהוגשה על ידי המפרק עו"ד ארז חבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב הם: אמיר ברמלי המייסד, המנכ"ל בקרנות קלע ובקבוצת רוביקון, רעייתו דניאלה קלמס ברמלי דירקטורית ברוביקון והבעלים בחברת קרן קלע לעידוד יזמות בישראל, שמואל קלמי סמנכ"ל פיתוח עסקי ברוביקון, סיון ציבולסקי ו-שהם גביזון מגייסי משקיעים ולקוחות, היועצות המשפטיות של קבוצת רוביקון עורכות הדין דגנית שלום ויפעת שוורצברד, רו"ח נחום חרדון ו-פירמת רו"ח זיו האפט-BDO רואי החשבון המבקרים של החברות, רואה החשבון ישראל עופר, הכלכלנית של הקבוצה לירז קוגמן, וחברת הביטוח AIG המבטחת של קבוצת רוביקון.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי קרן קלע גייסה כספים מהציבור הרחב, ממאות רבות של משקיעים, ובסכומי כסף נכבדים והיא נחזתה כקרן המעמידה הלוואות קצרות טווח ל-72 שעות אשר כונו "השלמות הון".
לימים הוצעו למשקעים מסלולי השקעה נוספים לרבות בחברות בהם השקיעה קבוצת רוביקון או במסלולים שהובטחו בשעבוד נכסי נדל"ן, ואולם מרביתם המכרעת של המשקיעים סברו כי הם משקיעים באותה פעילות של העמדת הלוואות גישור.
קרן קלע נאמר בתביעה התחייבה מראש לתשואה בעד ההשקעה באחוזים משתנים לפי מסלול ההשקעה, אולם בכל מקרה באחוזים גבוהים ביותר. לימים התברר כי בפועל לא התקיימה כל פעילות של מתן הלוואות גישור, ולא נמצאה ולו הלוואת גישור אחת שהעמידה קרן קלע 9Bפי שהוצג בפני המשקיעים.
בפועל כלל הכספים שהזרימו המשקיעים לחברות קלע זרמו מיד לאחר הפקדתם בחשבונות הבנק של קרן קלע אל חשבונות הבנק של רוביקון ששימשה כזרוע ההשקעות של קרנות קלע, ומשם הוזרמו בין אם להשקעות שביצעה רוביקון, בין אם למימון שוטף של אחזקותיה, ובין אם לכיסו של אמיר ברמלי, בני משפחתו, או גורמים נוספים.
לטענת המפרק עו"ד חבר חקירת הנסיבות שהביאו לפירוק החברות וליצירת חובות כבדים בסך כ-300 מיליון שקלים בקופת הפירוק ( נכון להיום) העלתה כי חברות רוביקון ביזנס גרופ וקלע-הקרן לעידוד יזמות נוהלו ברשלנות, במחדל, ותוך הצגת מצגי שווא רשלניים כלפי ציבור המשקיעים על ידי הדירקטורים ונושאי המשרה.
הנתבעים כאחד נאמר בתביעה, התרשלו וביצעו מחדלים רבים אשר הביאו להתמוטטותה הכלכלית של הקבוצה, לקריסת החברות בהן הם נשאו בתפקידים רמי דרג, ולמצב של חדלות פירעון תוך הותרת חובות כבדים בקופת הפירוק.
בתביעה שהוגשה באמצעות המפרק עו"ד ארז חבר ועו"ד ד"ר קובי קפלנסקי נטען כי קריסת החברות שבפירוק אינה פרי המקרה אלא היא תוצאה של התנהלות רשלנית, הפרת חובות חקוקות, ועצימת עיניים שאפיינה את הדירקטורים ונושאי המשרה שלקחו חלק כל אחד לפי תפקידו בהשקעות עתירות סיכון בסכומים של עשרות מיליוני שקלים.
זאת ללא העברת נתוני ההשקעות לביקורת של מומחים בתחום, ללא הליך מסודר של קבלת החלטות מיודעות, ללא פיקוח, ללא דרישת חוות דעת והערכות שווי, ללא עריכת דיון מהותי לגופו של עניין טרם קבלת ההחלטה, וללא יצירת בטוחות מתאימות לצורך הבטחת ההשקעה.
כספי המשקיעים נאמר עוד בתביעה גויסו תוך הבטחות לשיעורי תשואה חריגים ולרמת נזילות גבוהה, לצד מצגים בדבר יעוד השימוש בכספים שהצביעו על רמת סיכון נמוכה. כמו כן הוצג בפני המשקיעים מצג לפיו מדובר בהשקעות קצרות טווח כאשר בפועל הועמדו הכספים בסיכון ניכר.
קבוצת רוביקון נאמר בתביעה התנהלה כמחזה של שחקן יחיד-אמיר ברמלי, כאשר הסובבים אותו מהווים ניצבים במחזה, ובכך הפרו הדירקטורים ונושאי המשרה את חובתם לפקח על פעולות המנכ"ל, להפעיל שיקול דעת עצמאי, לשאול שאלות, ולבחון ולפקח על החלטות משמעותיות.
לטענת המפרק הנתבעים כולם הפרו את חובות הזהירות המוטלות עליהם בדין ובשל כך הם אחראים לנזקים וההפסדים הכספיים שגרמו לחברות שבפירוק כל אחד במעמדו בתחומו ותפקידו. אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשאת בנזקי קופת הפירוק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה