שלושה עשורים של עבירות בנייה

בני משפחה ביצעו במשך לפחות 31 שנים עבירות בנייה בבתיהם בשכונת טירת שלום שבעיר נס ציונה, והם אינם משלמים לקרן הקיימת דמי חכירה מזה 38 שנים - מגלה (יום א', 19.8.18) פסק דין של בית המשפט העליון. פסק הדין מהווה דוגמה קיצונית בחומרתה לאוזלת היד של כל הרשויות, כולל בתי המשפט, בטיפול בעבירות בנייה.

טירת שלום הוקם בשנת 1930 על אדמות קק"ל כמושב עובדים של עולים מתימן. בשנת 1951 הוא הפך לשכונה חקלאית בנס ציונה, ולאחר מכן - לשכונה רגילה בעיר. פסק הדין ניתן בערעור על הליכים בבית המשפט למשפחה ולכן לא נזכרים בו שמותיהם של בני המשפחה הנוגעים בדבר.

המשנה לנשיאה חנן מלצר מתאר בהרחבה את העבירות המתמשכות המבוצעות בקרקע, ואשר גם שלושה צווי הריסה של בתי המשפט לא הצליחו להביא לקיצן. התאריך המוקדם ביותר הנזכר בפסק הדין הוא 1985 - שנה בה הורשעה האם המנוחה בשיפוץ לול והפיכתו לבית מגורים ללא אישור. אחד הבנים - שהוא בין הצדדים הניצים כיום - מתגורר עם משפחתו באותו בית. מדבריו של מלצר עולה, כי העבירות החלו עוד קודם, בתוספת של יחידת דיור לביתם המקורי של ההורים.

ברבות השנים הורחב הלול שהפך לבית, שוב ללא היתרי בנייה, ונוספו לו שתי יחידות דיור בעלות כניסה נפרדת. בשנת 1999 הורשע אותו בן בבנייה ללא היתר - כאשר במקביל כבר מתנהלים בבית המשפט למשפחה הליכים בין בני המשפחה - ונקבע שעליו להרוס בתוך שנה חלקים מן הבית. הצו לא בוצע ובשנת 2003 הורשע הבן באי-קיום צו בית משפט - אך הבנייה הבלתי-חוקית נותרה על תלה.

בכל אותן שנים נמשכו ההליכים בבית המשפט למשפחה, ובשנת 2011 ניתן בו פסק דין שכלל בין היתר מינוי כונס נכסים (עו"ד ירון ממן) והסמכתו לנסות ולהכשיר את הבנייה הבלתי-חוקית - שכאמור כבר הייתה קיימת 30 שנה ובניגוד לפסקי דין. במסגרת נסיונו של ממן לעשות זאת, הוא פנה לרשות מקרקעי ישראל ולמד, כי חוזה החכירה הסתיים במארס 1980, לא חודש ובני המשפחה אינם משלמים מאז דמי חכירה (ולמעשה הם פולשים).

בשנת 2010 הוגש כתב אישום נוסף נגד הבן המתגורר בלול-לשעבר בעקבות הרשעתו שבע שנים קודם לכן. כעבור שנתיים הוא הורשע באי-קיום צו ההריסה - והמשיך להתעלם ממנו. בדצמבר 2014 הוגש כתב אישום שלישי על אי-קיום הצו משנת 1999. בדיון בכתב אישום זה, במאי 2016, מסר בא-כוחו של הבן שהוא החל בהריסת המבנה - ואז טען אחד מאחיו, שהוא הורס אותו כעת כדי להוריד את ערכו במסגרת הסכסוך האזרחי ביניהם. הבן הגיב באומרו, שנאלץ להרוס את אותם חלקים משום שהסתכן בשליחתו למאסר. מלצר דחה את טענותיו של האח והורה להמשיך בביצוע מתווה הפשרה שגובש בעליון לפני שנתיים.