חדשות משמחות לחולי הקטרקט

כל אחד יסבול מקטרקט אם יחיה עד גיל מאד מבוגר, כך אומרים רופאי העיניים.

העכירות של עדשת העין היא תוצר לוואי טבעי של תהליך ההזדקנות. בגיל 80, למעלה ממחצית האמריקנים, או שיסבלו מקטרקט או שיעברו ניתוח להסרת קטרקט, כך על-פי הערכות של ארגון הבריאות הלאומי.

החדשות הטובות הן, כי הסובלים מקטרקט, יוכלו להנות ממראה טוב יותר מתמיד, זאת הודות לשתלי עדשות מולטיפוקליות חדשות, שיחקו באופן הקרוב ביותר את המראה אותו מספקת העין האנושית.

"העדשות הטבעיות שיש בעיננו משנות באופן קבוע את מיקוד הראייה שלנו", אומרת ד"ר ג'ני סמית', סגנית המנהל הרפואי במכון הלאומי לעיניים. "אם אתה מביט במשהו קרוב, העדשות (הטבעיות) שבעינייך ישנו את צורתן כדי למקד את ראייתך. באותו זמן, חפצים הנמצאים במרחק אינם נמצאים יותר במוקד הראייה. פעולה כזו מתרחשת באופן אוטומטי".

"שתלי עדשות מהסוג בו השתמשו עד כה, מספקים ראייה ברורה יותר, אך רק במרחק יחיד ומסויים, ולא מאפשרים לאנשים לשנות את מיקוד ראייתם לחפצים הנמצאים לידם או המרוחקים מהם. זו הסיבה מדוע אנשים רבים עדיין צריכים להרכיב משקפי קריאה לאחר שעברו ניתוח קטרקט", אמרה סמית'.

אם אנשים הסובלים מקטרקט היו מעוניינים הן בראייה למרחוק והן בראייה מקרוב, היה עליהן לבחור בעדשות ספציפיות (למשל עדשות המיודעות לראייה מקרוב). זה מה שקורה כשעדשה לראייה מקרוב ממוקמת בעין אחת ועדשה לראייה מרחוק בעין השניה. "ישנם אנשים היכולים להסתדר עם זה וישנם שלא", אומרת סמית'.

אך עדשות המולטיפוקל החדשות, מאפשרות לאנשים להתמקד במרחקים שונים ללא המאמץ שנגרם על-ידי הראייה החד ערכית. הן עדיין אינן טובות כעדשות הטבעיות, אך הן מאפשרות לאנשים לקרוא, להשחיל חוט במחט או לבצע פעולות אחרות ללא משקפיים, אומרים מומחי עיניים.

עדשות המולטיפוקל מיוצרות עם מעגלים קונצנטריים (מעגלים בעלי מרכז משותף, י.ג.) בדיוק כמו בלוח קליעה למטרה, וכל מעגל מייצג מרחק מיקוד שונה, אומרת סמית'. אנשים עם שתלים אלו לומדים להתאים את ראייתם באופן אוטומטי, על-ידי העברת הריכוז למעגל הנכון.

"אין זה דומה לעדשות הביפוקל בהן עלייך להרים את עינייך", הוסיפה". "הכל מתרחש בתוך העין עצמה כך שהעין אינה זזה למעשה".

הניתוח מבוצע בדיוק כפי שמבוצע ניתוח להשתלת עדשות רגילות, למרות שתהליך השיקום שונה, מאחר ועל החולים ללמוד כיצד לקדם את המידע החזותי המסופק על-ידי העדשות המולטיפוקליות.

העדשות אינן מתאימות לכל אחד, ויש להן גם חסרונות, כך לדברי ד"ר קארי סולומון, מנהל מרכז הלייזר Magill, באוניברסיטת דרום קרוליינה.

ישנם אנשים המתלוננים על ראיית לילה חלשה הנגרמת על-ידי הברק של הטבעות הקונצנטריות של העדשות, אמר סולומון. תאורות רחוב למשל נראות כאילו יש סביבן טבעות אור. "אדם הנוהג ברכב מסחרי, או טייס במטוס, הזקוק לראיית לילה טובה במיוחד אינו אדם שאמליץ לו להשתמש בעדשות אלו", אמר סולומון.

על העדשות להיות ממורכזות באופן מושלם על-ידי המנתח, אחרת החולה יסבול מסינוור, הילה, או תופעות אופטיות אחרות, אומרת סמית'. גודלו של אישון העין חשוב אף הוא. בלילה, האישון שלנו מתרחב ומאפשר לאזור מרכזי גדול יותר להחשף. אם הרופא העריך לא נכון את גודל האישון, הראייה יכולה להפגע.

קטרקט המופיע במקביל לתהליך ההזדקנות מתפתח בשתי דרכים. ברוב המקרים הפרוטאין הנמצא בעדשות מתחיל להפוך לגוש, מעכיר את העדשה ומפחית את כמות האור המגיעה לרשתית העין. אך אצל חלק מהאנשים, העדשות הצלולות נעכרות בתהליך איטי וצל כהה מאפיל עליהן, צובע בחום גם את ראייתם והופך אותם לעוורי צבעים, כך על-פי המכון הלאומי לרפואת עיניים.

בעוד שעדשות מולטיפוקליות זמינות זה מספר שנים, הן מתחילות עתה לצבור תאוצה, אמר סולומון. "יותר ויותר רופאים מורגלים לטיפול בהן ויותר ויותר חולים מבקשים אותן", אמר.