תפוקת פסקי הדין בביהמ"ש העליון: סולברג, אלרון ועמית הם הראשונים

השופט נעם סולברג מדורג במקום הראשון במדד תפוקת כתיבת פסקי הדין בידי שופטי בית המשפט העליון, הנערך בלעדית בידי News1 זו השנה החמישית. השופט יוסף אלרון, בשנתו הראשונה בבית המשפט העליון, נכנס הישר למקום השני. את המקום השלישי תופס השופט יצחק עמית, שדורג אשתקד במקום הראשון. בשלושת המקומות האחרונים מדורגים השופטת ענת ברון, השופטת יעל וילנר והשופט עוזי פוגלמן.

הדירוג השנה כולל 13 מבין 15 השופטים שכיהנו בעליון בתקופת המדידה (10 באפריל עד 10 באוגוסט). כמו בעבר, לא נכללת בדירוג הנשיאה אסתר חיות (בשל ריבוי המשימות המערכתיות המגבילות את זמנו השיפוטי של הנשיא). לא נכלל בו גם השופט עופר גרוסקופף, שהצטרף לבית המשפט רק בחודש פברואר ומטבע הדברים ישב בפחות הרכבים מאשר עמיתיו הוותיקים.

השופטים דוד מינץ וג'ורג' קרא, שגם הם נכללים בדירוג זו הפעם הראשונה, תופסים (בהתאמה) את המקום הרביעי ואת המקום החמישי. השופט ניל הנדל ירד מן המקום הרביעי למקום השישי. במקום השביעי: השופט מני מזוז, שדורג אשתקד במקום השישי. המשנה לנשיאה חנן מלצר מדורג במקום השמיני – כמו בדירוג הקודם. גם השופט אורי שהם שמר על מקומו – התשיעי.

השופטת דפנה ברק-ארז מדורגת רק במקום העשירי, לעומת המקום החמישי בשנה שעברה. היא מתחלקת במקום זה עם השופטת ענת ברון, שהייתה זו גם אשתקד; בשנים הקודמות דורגה ברון במקומות ה-13 וה-12 מתוך 14 שופטים. יעל וילנר, בשנה הראשונה שלה בדירוג, תופסת את המקום ה-12 – בניגוד לשלושת השופטים החדשים האחרים, המדורגים בין חמשת הראשונים. השופט עוזי פוגלמן נמצא במקום ה-13 והאחרון – אותו מקום בו היה בשנה הראשונה של הדירוג (2014) וירידה מהמקום ב-11 אשתקד.

כך אנו מדרגים

צילום: חלק ניכר - בדן יחיד [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

כמו בשנים הקודמות, הבדיקה כללה פסקי דין שניתנו במותבים בני שלושה שופטים, כאשר הם היו לגופו של עניין ולא מתן תוקף להסכמת הצדדים או דחייה בהחלטה טכנית קצרה. אורכן של חוות הדעת לא מילא תפקיד בבדיקה שלנו. ראשית, לאורך זמן – כל שופט כותב הן חוות דעת ארוכות והן קצרות. שנית, לעיתים דווקא כתיבתה של חוות דעת קצרה מצריך יותר זמן ומאמץ – כפי שידוע לכל מי שעוסק בכתיבה.

מאחר שיש הבדל מהותי בין היקף העבודה הדרוש לכתיבת חוות דעת עיקרית לבין זה הדרוש לכתיבת חוות דעת נוספות או להסכמה בלבד, ניתן כאן ניקוד שונה לכל אחת מהן. חוות דעת עיקרית "זיכתה" את השופט בעשר נקודות, חוות דעת נוספת נתנה שלוש נקודות, והסכמה – נקודה אחת. במספר קטן מאוד של תיקים, חוות הדעת הנוספת היא בעלת משקל כמו זו של העיקרית – בעיקר אם מדובר בדעת מיעוט – ולכן היא קיבלה ניקוד כמו העיקרית.

העובדה ששופט הסתפק בהסכמה לחוות דעת עיקרית שכתב חברו, אינה אומרת בהכרח שהוא לא עסק בתיק. פסקי דין במותבים – כאשר הם ניתנים פה אחד – נכתבים בשתי צורות: או שהשופטים מתדיינים ביניהם, מגיעים להסכמה ואחד מהם כותב אותה; או שהם מסכימים מראש מי יתעמק בתיק ויכתוב את פסק הדין; קרוב לוודאי שהדרך הראשונה היא עיקרית. יש גם להזכיר, כי כל שופטי ההרכבים מתכוננים לדיון, מה שמצריך הרבה קריאה – במיוחד בערעורים.

במקרים רבים משכנעים השופטים את הצדדים לוותר על ערעורים או להסכים לקבלת עמדת הצד האחר, ואז פסקי הדין קצרים ביותר ואינם נמנים כאן. למרות שגם כאן מדובר בהרבה עבודת הכנה, אין לנו דרך למדוד את חלקו של כל שופט – ולכן אין אפשרות לדרג תיקים אלו. לפיכך, חשוב לזכור שהדירוג שלנו עוסק רק בהיבט אחד מתוך מכלול עבודתם של שופטי בית המשפט העליון: פסקי דין לגופם של דברים בתיקים הנדונים במותבים.

חלק ניכר נוסף מעבודתם של שופטי בית המשפט העליון מתבצע בדן יחיד (בשנת 2017 היו אלו 58% מהתיקים שנפתחו בעליון). תיקים אלו לא נבדקו, שכן ההנחה היא שחלוקת המטלות בין השופטים יוצרת, פחות או יותר, איזון בכמות העבודה המתחלקת ביניהם. כך למשל, ערעורים על הארכות מעצר ובקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים מטופלים בתורנות, כמו גם בקשות רשות ערעור במישור האזרחי; ומינץ מטפל בערעורים על פסקי בוררות.

האבחנה בין התחומים

צילום: הממוצעים מתיישרים [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

הבדיקה נעשתה לא רק במבט כולל, אלא גם לפי ארבעה תחומי משפט עיקריים: פלילי, אזרחי (כולל משפחה), בג"ץ ומינהלי. ההנחה שלנו היא, שלמרות ששופטי העליון יושבים בתיקים בכל התחומים והם בעלי ידע בכולם, עדיין תהיה להם נטייה לכתוב יותר בתחומים הכתובים לליבם.

לאבחנה בין התחומים יש חשיבות נוספת. ככלל, פסקי דין פליליים הם מורכבים יותר ומצריכים יותר עבודת הכנה מאשר פסקי דין בבג"ץ ואפילו בתחום האזרחי – משום שיש לעבור על פסקי הדין במחוזי, שלרוב כוללים כמות גדולה מאוד של עמודי פרוטוקול וראיות. גם הרגישות היתרה הנלוות לתחום הפלילי – הצורך בענישה לצד הימנעות מהרשעות שווא – מחייבת יותר עבודה ותשומת לב. לכן, מן הראוי לציין את השופטים שכתבו את המספר הגדול ביותר של חוות דעת עיקריות בתחום זה: יוסף אלרון (14), נעם סולברג (13), ג'ורג' קרא (13) וניל הנדל (11). בבג"ץ – התופס את מירב תשומת הלב הציבורית – המובילים הם נעם סולברג (20 חוות דעת עיקריות), מני מזוז (12) וג'ורג' קרא ואורי שהם (10 כל אחד).

נקודה קשורה: ברור לנו שיש בעליון תיקים גדולים, קשים ומשמעותיים – לצד תיקים קטנים, פשוטים וברורים. הנהלת בתי המשפט הרכיבה משקלות סבוכים ומפורטים לבחינת העומס בערכאות השונות, אך הם לא ניתנים ליישום במדד שלנו. זאת, גם בשל מורכבותם וגם משום שפסקי הדין אינם משקפים בהכרח את משקלו של התיק ואת עבודת ההכנה הנדרשת לכתיבתם. כאמור, אנו סבורים שמבחינה סטטיסטית, ובוודאי לאורך שנים – הממוצעים מתיישרים וכל שופט מעורב הן בתיקים הגדולים והן בתיקי היום-יום. למרות זאת, החל מהדירוג הנוכחי ניתן ניקוד כפול למגה-תיקים.

ואם מדברים על בדיקה לאורך שנים: השנה החמישית של המדד מאפשרת לבחון את המיקום הממוצע של שבעת השופטים המכהנים לכל אורכו. יצחק עמית היה בממוצע במקום השלישי; ניל הנדל ונעם סולברג – במקום החמישי (עם יתרון להנדל); דפנה ברק-ארז במקום השביעי; אורי שהם במקום התשיעי; עוזי פוגלמן במקום ה-11; וחנן מלצר – במקום ה-12.

נתון בולט במיוחד בפערים בו הוא שיעור חוות הדעת העיקריות. באופן תיאורטי, כל שופט אמור לכתוב שליש מכלל חוות הדעת הללו, כך שזהו גם יהיה שיעורן מכלל חוות הדעת שלו. בפועל, יש הבדלים ניכרים בין השופטים. עמית מוביל בשיעורן של חוות הדעת העיקריות עם 62%, ואחריו סולברג (45%), שהם (40%), קרא (39%), מלצר והנדל (38% כל אחד). ארבעה שופטים ניצבים סביב השליש הצפוי: מינץ, פוגלמן, מזוז ואלרון. את השיעור הנמוך ביותר כתבו ברק-ארז (26%), ברון (22%) ו-וילנר (19%). יש לשים לב, ששלוש השופטות שכתבו את השיעור הנמוך ביותר של חוות דעת עיקריות, גם מדורגות בארבעת המקומות האחרונים במספר כלל פסקי הדין.

נעם סולברג: 479 נקודות

צילום: חוות דעת עיקריות במגוון רחב

התמונה הכוללת: 42 חוות דעת עיקריות, 4 חוות דעת נוספת, 47 בהסכמה. סך הכל: 93 תיקים, מתוכם 45% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 13 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 8 חוות דעת בהסכמה. 138 נקודות.

אזרחי: 6 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 15 חוות דעת בהסכמה. 84 נקודות.

בג"ץ: 20 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 18 חוות דעת בהסכמה. 221 נקודות.

מינהלי: 3 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 6 חוות דעת בהסכמה. 36 נקודות.

דבר מה נוסף: מוביל בפער של למעלה מ-50% מן המקום השני. בולט מאוד המגוון הרחב של התחומים בהם כתב חוות דעת עיקריות.

יוסף אלרון: 313 נקודות

צילום: הכי הרבה בפלילי [צילום: מארק ניימן, לע"מ]

התמונה הכוללת: 26 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 47 בהסכמה. סך הכל: 84 תיקים, מתוכם 31% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 14 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 14 חוות דעת בהסכמה. 154 נקודות.

אזרחי: 3 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 10 חוות דעת בהסכמה. 43 נקודות.

בג"ץ: 8 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 23 חוות דעת בהסכמה. 106 נקודות.

מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 0 חוות דעת בהסכמה. 10 נקודות.

דבר מה נוסף: אלרון בולט במיוחד בתחום הפלילי וכתב את מספר חוות הדעת העיקריות הגדול ביותר בו – לא מפתיע לנוכח העובדה שזה היה תחום התמחותו בבית המשפט המחוזי בחיפה.

יצחק עמית: 308 נקודות

צילום: שיאן חוות הדעת העיקריות

התמונה הכוללת: 29 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 18 בהסכמה. סך הכל: 47 תיקים, מתוכם 62% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 8 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 6 חוות דעת בהסכמה. 85 נקודות.

אזרחי: 12 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 3 חוות דעת בהסכמה. 123 נקודות.

בג"ץ: 7 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 5 חוות דעת בהסכמה. 75 נקודות.

מינהלי: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 4 חוות דעת בהסכמה. 24 נקודות.

דבר מה נוסף: שיעור חוות הדעת העיקריות שלו הוא הגבוה ביותר – 62% - נתון מרשים במיוחד לנוכח העובדה שכתב 29 חוות דעת עיקריות בתיקים פליליים.

דוד מינץ: 302 נקודות

צילום: בולט באזרחי, כמו במחוזי

התמונה הכוללת: 25 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 46 בהסכמה. סך הכל: 73 תיקים, מתוכם 34% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 5 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 14 חוות דעת בהסכמה. 67 נקודות.

אזרחי: 9 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 15 חוות דעת בהסכמה. 105 נקודות.

בג"ץ: 9 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 15 חוות דעת בהסכמה. 105 נקודות.

מינהלי: 2 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספות, 2 חוות דעת בהסכמה. 25 נקודות.

דבר מה נוסף: התמקדותו במשפט אזרחי אינה מפתיעה, משום שזה היה תחום פעילותו העיקרי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

ג'ורג' קרא: 288 נקודות

צילום: ממשיך להתמקד בתחום הפלילי

התמונה הכוללת: 25 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 38 בהסכמה. סך הכל: 64 תיקים, מתוכם 39% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 13 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 17 חוות דעת בהסכמה. 147 נקודות.

אזרחי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 12 חוות דעת בהסכמה. 22 נקודות.

בג"ץ: 10 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 7 חוות דעת בהסכמה. 107 נקודות.

מינהלי: 1 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 3 חוות דעת בהסכמה. 13 נקודות.

דבר מה נוסף: שוב התמקדות של שופט חדש בתחום התמחותו העיקרי במחוזי – ובמקרה של קרא זהו התחום הפלילי.

ניל הנדל: 271 נקודות

צילום: המוביל במשפט העברי [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]

התמונה הכוללת: 23 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 35 בהסכמה. סך הכל: 60 תיקים, מתוכם 38% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 11 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 12 חוות דעת בהסכמה. 122 נקודות.

אזרחי: 9 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 4 חוות דעת בהסכמה. 94 נקודות.

בג"ץ: 3 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 18 חוות דעת בהסכמה. 54 נקודות.

מינהלי: 0 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 0 חוות דעת בהסכמה. 1 נקודה.

דבר מה נוסף: השופט השלישי בבכירותו בעליון בולט השנה בתחום הפלילי. מאז פרישתו של אליקים רובינשטיין, הוא המוביל בשימוש במשפט עברי – אם כי פחות בתחום הפלילי.

מני מזוז: 252 נקודות

צילום: לצאת מ"איזור הנוחות" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

התמונה הכוללת: 21 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 42 בהסכמה. סך הכל: 64 תיקים, מתוכם 33% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 4 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 9 חוות דעת בהסכמה. 49 נקודות.

אזרחי: 4 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 5 חוות דעת בהסכמה. 45 נקודות.

בג"ץ: 12 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 24 חוות דעת בהסכמה. 147 נקודות.

מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 4 חוות דעת בהסכמה. 14 נקודות.

דבר מה נוסף: ממשיך לעסוק בעיקר בבג"ץ, למרות שניתן היה לצפות שבשנתו הרביעית בעליון ייצא מ"אזור הנוחות" של מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה.

חנן מלצר: 245 נקודות

צילום: גם בוועדת הבחירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

התמונה הכוללת: 20 חוות דעת עיקריות, 6 חוות דעת נוספות, 27 בהסכמה. סך הכל: 53 תיקים, מתוכם 38% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 9 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 18 חוות דעת בהסכמה. 117 נקודות.

אזרחי: 4 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 7 חוות דעת בהסכמה. 53 נקודות.

בג"ץ: 4 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 2 חוות דעת בהסכמה. 45 נקודות.

מינהלי: 3 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 0 חוות דעת בהסכמה. 30 נקודות.

דבר מה נוסף: משמש גם כמשנה לנשיאה וכיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, תפקידים שמטבע הדברים גוזלים מן הזמן השיפוטי העומד לרשותו. אחד משיאני חוות הדעת הנוספות.

אורי שהם: 211 נקודות

צילום: סיים בזיכוי מהדהד [צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90]

התמונה הכוללת: 19 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 28 בהסכמה. סך הכל: 47 תיקים, מתוכם 40% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 6 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 12 חוות דעת בהסכמה. 72 נקודות.

אזרחי: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 11 חוות דעת בהסכמה. 32 נקודות.

בג"ץ: 10 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 4 חוות דעת בהסכמה. 107 נקודות.

מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 3 נקודות.

דבר מה נוסף: בחודשי כהונתו האחרונים עסק שהם – שבלט לאורך הקריירה שלו בתחום הפלילי - בעיקר בבג"צים, אם כי פסק דינו האחרון היה זיכוי מהדהד בתיק רצח (אלישע חייבטוב).

ענת ברון

צילום: מתמקדת באזרחי [צילום: נועם רבקין-פנטון, פלאש 90]

התמונה הכוללת: 15 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 39 בהסכמה. סך הכל: 67 תיקים, מתוכם 22% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 15 חוות דעת בהסכמה. 35 נקודות.

אזרחי: 7 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 12 חוות דעת בהסכמה. 91 נקודות.

בג"ץ: 6 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 21 חוות דעת בהסכמה. 81 נקודות.

מינהלי: 0 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 1 נקודה.

דבר מה נוסף: במחוזי בתל אביב עסקה בעיקר בתחום האזרחי וממשיכה בכך בעליון – אך תחום זה מעסיק את העליון פחות מתחומים אחרים, ומכאן הדירוג הנמוך שלה.

דפנה ברק-ארז: 208 נקודות

צילום: הירידה החדה ביותר [צילום: פלאש 90]

התמונה הכוללת: 16 חוות דעת עיקריות, 6 חוות דעת נוספות, 47 בהסכמה. סך הכל: 62 תיקים, מתוכם 26% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 3 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 10 חוות דעת בהסכמה. 49 נקודות.

אזרחי: 2 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 6 חוות דעת בהסכמה. 32 נקודות.

בג"ץ: 9 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 23 חוות דעת בהסכמה. 116 נקודות.

מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 11 נקודות.

דבר מה נוסף: רשמה את הירידה החדה ביותר השנה בדירוג (מן המקום החמישי אשתקד). כמומחית במשפט מינהלי, ניתן היה לצפות ליותר חוות דעת עיקריות בבג"ץ. אחת משיאניות חוות הדעת הנוספות.

יעל וילנר: 194 נקודות

צילום: הכי מעט חוות דעת עיקריות [צילום: מארק ניימן, לע"מ]

התמונה הכוללת: 14 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 53 בהסכמה. סך הכל: 68 תיקים, מתוכם 19% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 4 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 22 חוות דעת בהסכמה. 62 נקודות.

אזרחי: 4 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 9 חוות דעת בהסכמה. 49 נקודות.

בג"ץ: 6 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 20 חוות דעת בהסכמה. 80 נקודות.

מינהלי: 0 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 3 חוות דעת בהסכמה. 3 נקודות.

דבר מה נוסף: כניסה מאכזבת לרשימה. במיוחד ניתן היה לצפות שתטביע יותר חותם בתחום האזרחי, בו התמקדה במחוזי בחיפה. בעלת השיעור הנמוך ביותר של חוות דעת עיקריות.

עוזי פוגלמן: 173 נקודות

צילום: כמעט תמיד בחלק התחתון [יונתן זינדל, פלאש 90]

התמונה הכוללת: 14 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 27 בהסכמה. סך הכל: 43 תיקים, מתוכם 33% חוות דעת עיקריות.

פלילי:: 5 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 9 חוות דעת בהסכמה. 62 נקודות.

אזרחי: 4 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספת, 7 חוות דעת בהסכמה. 47 נקודות.

בג"ץ: 4 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 11 חוות דעת בהסכמה. 54 נקודות.

מינהלי: 1 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 0 חוות דעת בהסכמה. 10 נקודות.

דבר מה נוסף: אינו בולט באף אחד מן התחומים. בכל שנות הדירוג, למעט 2015, דורג בחלק התחתון של הרשימה.