העתירות נדונו בפני הרכב בן תשעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, ולצידה המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון.
בפני בג"ץ הונחו שתי עתירות נגד חוק ההסדרה, הקובע שניתן ליטול את זכות השימוש בקרקע פלשתינית פרטית ביהודה ושומרון עליה הוקמו בתים של יהודים, וזאת כנגד קרקע חלופית או פיצוי כספי. החוק קובע, כי אם בוצעה התיישבות בתום לב על קרקעות ביהודה ושומרון שאינן בבעלות המדינה, תוכל המדינה לרשום אותן כרכוש ממשלתי. בעליהן יקבלו פיצוי לפי בחירתם: קרקע חילופית, דמי שימוש שנתיים של 125% מהסכום שתקבע ועדת שומה או היוון של דמי השימוש לתקופות בנות 20 שנה כל אחת. מדובר כאמור בזכות השימוש בלבד ולא בבעלות, אשר על-פי החוק תיקבע כחלק מהסדר מדיני עתידי.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תמך בקבלת העתירות וטוען שהחוק הוא בלתי חוקתי ובלתי מידתי. הממשלה מיוצגת בנפרד בידי עו"ד הראל ארנון, והיא סברה שיש לדחות את העתירות. גם היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, ביקש מבג"ץ לדחות את העתירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה