בנק ישראל: 420 אלף משתמשים בשירותי בנקאות ברשת האינטרנט - גידול של %10

בבנק ישראל מסרו (ציטוט):

העליה במספר הלקוחות המשתמשים באינטרנט משתקפת גם בהיקף פעילותם. מדיווחי הבנקים אודות פניות לקוחותיהם לקבלת מידע בנקאי לחודש ספטמבר 2001 עולה, כי בממוצע לחודש נרשמו כ-6 מיליוני פניות באמצעות האינטרנט, עליה של קרוב ל-%60 לעומת דצמבר 2000. על-פי הדיווחים אנו עדים למעבר משימוש בתקשורת מחשבים שקדמה לשימוש באינטרנט המתבטא, לפי אומדנים שבפיקוח בירידה של %20 לעומת דצמבר 2000 של כ-%15 במספר הפניות לקבלת מידע באמצעי זה.

כן עולה מהדיווחים לפיקוח על הבנקים כי לא חל שינוי של ממש בשימוש שעושה הציבור באמצעי קבלת המידע המסורתיים יותר כמענה טלפוני ממוחשב ומכשירי בנק אוטומטיים. לגבי עמדות לקוח המוצבים בסניף קיימת עליה של כ-%16 לעומת דצמבר 2000. מספר הפניות לספטמבר 2001 באמצעים אלו עומד על 3.2 מיליון שיחות טלפון, 2 מיליון במכשירי בנק אוטומטיים ו-5 מיליון בעמדות הלקוח בסניפי הבנק.

עוד עולה מדיווחי הבנקים, כי קיימת עליה משמעותית במספר הפעולות המבוצעות באמצעות האינטרנט, גם אם מספרם האבסולוטי הנאמד בכמה עשרות אלפים עדיין נמוך. כך למשל בוצעו כ-31,000 הפקדות/משיכות של פיקדונות שקליים (עליה של %35 לעומת דצמבר 2000), כ-9,000 העברות בין חשבונות הלקוח (כמעט פי 3 לעומת דצמבר 2000). אשר להעברות לצד ג' שביצוען באמצעות האינטרנט הותר במחצית השניה של 2000, מתחילים לראות ניצנים של פעילות אם כי המספרים עדיין נמוכים (כ- 4,000 פעולות בסוף ספטמבר 2001).

הירידה בהיקף הפעילות בבורסה לני"ע משתקפת גם בדיווחים על מספר הפעולות המבוצעות באמצעות האינטרנט. באמצע 2000 מספר הפעולות עמד על כ-200 אלף בחודש והוא ירד לכ-34 אלף בממוצע חודשי לרבעון האחרון של 2000 וכ-31 אלף בחודש ספטמבר 2001. ממכלול נתונים אלה עולה, כי קיים עדיין פוטנציאל גדול להתרחבות מתן שירותים בנקאיים באמצעות האינטרנט.

מגמות אלו משתקפות גם בסכומי העסקות המבוצעות באמצעות האינטרנט. בחודש ספטמבר 2001 הסתכמו הפקדות ומשיכות של פיקדונות שקליים בקרוב ל 800 מליון ש"ח, העברות בתוך חשבון הלקוח והעברות לצד שלישי הסתכמו ב-44 מליון ש"ח וב-12 מליון ש"ח בהתאמה וקניה ומכירה של ני"ע הסתכמו ל-317 מליון ש"ח. סכומי הפעילות בקניה ומכירה של ני"ע באמצעות האינטרנט ירדו לעומת דצמבר 2000 ואילו הסכומים ביתר הפעילויות נמצאים, בדומה למספר הפעולות, במגמת עליה.

הנתונים מצביעים על כך שהתרומה העיקרית של האינטרנט מתבטאת בהרחבה של השירותים הבנקאיים, בעיקר בתחום שירותי המידע וזמינותם, תוך הפחתה של עלותם לבנקים וללקוחות. עוד מציינים בפיקוח על הבנקים, כי בנוסף לאינטרנט קיימת עליה משמעותית בשימוש בטלפון הסלולרי לקבלת מידע בעיקר באמצעות "דחיפה" שוטפת של הודעות על תנועות, יתרות ומצב חשבון - על פי בקשת הלקוחות המנויים על שירות זה.

החל מנובמבר 2000, הפיקוח על הבנקים מאפשר לבנקים העומדים בתנאים הנדרשים לקבל ממנו אישור לבצע תשלומים באמצעות האינטרנט לטובת צד שלישי. התפתחות השימוש בערוץ זה לביצוע תשלומים לצד שלישי נימצא על כן רק בראשית הדרך. בשונה ממדינות מסוימות - התפתחו בישראל כבר בעבר שיטות תשלום נוחות, יעילות וזולות - כגון, הוראות הקבע והרשאות לחיוב חשבון. ביצוע תשלומים לצד שלישי שלא באמצעות סניף הבנק היה מפותח בישראל יחסית למדינות רבות אחרות עוד לפני שבנק ישראל התיר זאת באמצעות האינטרנט. בפיקוח על הבנקים מעריכים כי קצב ההתפתחות של ערוץ זה יהיה נמוך מהמקובל במדינות אלו כתוצאה מאלטרנטיבות תשלום אלו. יחד עם זאת על רקע ההתפתחות של המסחר האלקטרוני צפוי, כי הבנקים יכוונו את פעילותם באינטרנט גם לניהול מערך התשלומים הנלווה למסחר האלקטרוני.

כזכור, לקראת סוף 1997 התיר בנק ישראל לבנקים לספק ללקוחותיהם שירותים בנקאיים באינטרנט. בשלב הראשון הותר להם לספק מידע בנקאי בלבד ולאחר מכן, באופן מבוקר ובהדרגה, הורחבו תחומי הפעולה המותרים באמצעות רשת מחשבים זו - בשלב השני הותר לבצע פעולות בנקאיות מחשבון לחשבון של אותו לקוח ובשוק ההון ובשלב השלישי והאחרון, כאמור, הותר לבצע תשלומים לצד שלישי. כיום, מגוון השירותים הבנקאיים באינטרנט המוצע כבר היום ע"י הבנקים הישראליים רחב יחסית למקובל ברוב הבנקים בעולם. לרוב הבנקים המסחריים אתרי אינטרנט בעלי אופי פרסומי, ומרביתם מציעים באמצעותם גם שירותים בנקאיים.