שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב יהודה זפט דחה לאחרונה בקשה לצו מניעה זמני, שהגישה חברת כפיר קבלנות לבניין בע"מ נגד השימוש בשם "ארנה" לקניון הארנה בהרצליה. זפט קבע כי השם "ארנה" אינו מזוהה עם כפיר, אינו מהווה סימן מוגן ואין כל חשש לפגיעה בזכויותיה, נוכח השימוש שעושים יזמי קניון ארנה בשם זה.
החלטת בית המשפט סיימה הליכים זמניים שהחלו כבר בחודש ספטמבר 2003. תחילתה של הפרשה עוד לפני פתיחת הארנה בהרצליה, כאשר במרץ 2003 פנתה "כפיר" לבעלי ומפעילי הארנה, וטענה כי יש לה זכויות בשם מאחר שהקימה בבת-ים בנייני מגורים בשם "ארנה רזידנס" ואף הפעילה בעבר מלון בשם "נוף ארנה", ששינה את שמו מיד עם פתיחתו ל"מרקיור". כפיר טענה כי בבעלותה נמצא סימן המסחר הרשום "ARENA VIEW" וכי השם ארנה הוא "שלה".
יזמי הקניון בהרצליה דחו את דרישתה של כפיר לחדול משימוש בשם, ולאחר כחצי שנה, בחודש ספטמבר 2003, לאחר שקניון ארנה כבר החל לפעול ורכש - לטענת היזמים - מוניטין כלל ארציים, "נזכרה" כפיר בטענותיה, איתרה שלט בארנה שעליו מתנוסס שם המתחם "VIEW" ופנתה לביהמ"ש בבקשה לצו מניעה זמני האוסר על בעלי ומפעילי ארנה בהרצליה להשתמש בסימנים "ארנה" "ARENA" ו-"ARENA VIEW". בבקשה הוסיפה כפיר, כי במלון מרקיור בבת-ים היא מנהלת קניון בבעלותה, המכונה "ARENA MALL".
עו"ד עדי לויט ממשרד זליגסון גבריאלי לויט ושות' שייצג את החברות שבבעלותן ארנה בהרצליה, אלסינט בע"מ ו- אס.אל.אס. בע"מ, טען כי השם "ארנה" הוא מילה גנרית השגורה בפי כל, שזכות השימוש בה מעולם לא יוחדה לכפיר וגם לא יכולה להיות ייחודית לכפיר. עו"ד לויט טען כי המילה ארנה מופיעה בשמותיהן של חברות רבות הרשומות בישראל; בסימני מסחר רבים הרשומים בארץ ובחו"ל. "המילה ארנה הותאמה לקומפלקס ככפפה ליד", טען לויט. "השם מבטא חזותית את צורת הפרויקט בהרצליה ואף מבטא את משמעות הקונספט השיווקי שלו: זירת התרחשויות שבמרכזה חוויית בידור ותרבות, מופעים ומפגשים ומסביבה פעילות שוקקת של בילוי מסעדות ומסחר".
עוד טען עו"ד לויט כי בהחדרת המותג ארנה הושקעו משאבים רבים וכי נערך מסע פרסום רחב היקף בו הושקעו, נכון לנובמבר 2003, קרוב ל-2 מיליון ש"ח. עוד נטען, כי עד לאותו מועד ביקרו כבר בארנה כ- 1.4 מיליון מבקרים.
בניגוד לכך, טען לויט, הארנה שבבת-ים לא נקשר בתודעת הציבור ולו המצומצם ביותר. בין יתר הראיות שהוגשו בענין זה הסתבר כי אפילו בשירות 144 של בזק ובדפי זהב, לא ניתן היה לאתר בבת-ים "קניון" בשם ארנה. התברר כי כל ה"קניון" לקיומו טענה כפיר אינו אלא ארבע חנויות ומסעדה בקומת מסחר במלון מרקיור.
כאמור, קיבל השופט יהודה זפט את עמדת יזמי הקניון בהרצליה. השופט שלל את קיומן לכאורה של זכויות ייחודיות במילה "ארנה" וקבע כי כפיר לא הצליחה להוכיח כי הסימן חדר לתודעת הציבור הרחב וכי הציבור לא התוודע לסימן, לא הפנים אותו ולא מזהה אותו עם כפיר.
"הקמת שני מגדלי מגורים בני 150 דירות בבת ים ומסע פרסומי לשיווק הדירות שהסתיים זה מכבר אינם ראייה לכאורה מספקת להיות סימן מוכר היטב, מעבר להכרה מקומית מוגבלת לסביבת המתחם בבת-ים" קבע השופט בהחלטתו - וחייב את כפיר לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 50,000 בצירוף מע"מ.
את "כפיר" ייצג בהליך עו"ד יעקב קלדרון.
ה"פ 1045/03, בש"א 17045/03 כפיר קבלנות בניין בע"מ נ' אס.אל.אס. מפרשים בע"מ ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה