נתניהו: לאשר בשבוע הבא את חוק הלאום

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכוון להביא כבר ביום שני הבא (16.7.18) את חוק יסוד הלאום לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. אולם בשלב זה לא מובטח רוב לחוק, בשל התנגדות הבית היהודי להוצאה ממנו של הסעיף המעניק מעמד מיוחד למשפט העברי.

הנוסח שגיבשה הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה כולל מספר שינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה. הבולט שבהם: הקביעה לפיה רק העברית היא שפה רשמית, בעוד לערבית יינתן "מעמד מיוחד" והסדרת השימוש בה במוסדות ממלכתיים תיעשה בחוק נפרד - וזאת לעומת מעמדה הנוכחי כשפה רשמית נוספת. עם זאת, מודגש בו ש"אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה", כך שהיא תמשיך לשמש בבתי המשפט, בכנסת וברשויות מקומיות.

שינוי נוסף הוא הכנסת הסעיף המאפשר "לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". המשמעות היא עקיפת פסק דין בג"ץ בנושא היישוב חריש, בו נקבע שיישובים יהודיים אינם רשאים למנוע מערבים להתגורר בהם. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מתנגד לסעיף זה שבוודאי יגרור עתירה מיידית לבג"ץ - כמו גם החוק כולו.

סעיף מרכזי בחוק קובע: "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי" - דהיינו, לפלשתינים ולערביי ישראל לא תינתן זכות זו. עם זאת, מובהר בו: "כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו, שפתו וזהותו". עוד קובע החוק: "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". החוק גם מעגן את מעמדם של הדגל, הסמל ו"התקווה" - עיגון חוקי ראשון להמנון.

החוק גם מעגן את זיקתה של ישראל ליהדות התפוצות, תוך שהוא מצהיר שהמדינה "תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבייה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". הוא גם מבטיח שישראל תפעל לשימור הזיקה בינה לבין יהדות התפוצות ולשימור המורשת היהודית בגולה. החוק גם מעגן את מעמדם של יום העצמאות, יום הזיכרון ויום השואה, וקובע ששבת ומועדי ישראל הם ימי מנוחה רשמיים - לצד זכותם של בני דתות אחרות שלא לעבוד בימי השבתון והחגים שלהם.

בנושא המשפט העברי הודיע יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, כי הוא וחבריו לסיעה יתנגדו לחוק במתכונתו הנוכחית. השרים נפתלי בנט ואיילת שקד טרם הבהירו האם הודעתו של סלומינסקי היא על דעתם ומשקפת את עמדתם.