נשק

לינק לסרטונים מהדיון. קרדיט: דוברות הכנסת
https://photos.app.goo.gl/NnWTqpodadUAjRzy5

ועדת החוקה: מחלוקת בין משרד המשפטים למשרד לביטחון פנים על הצ"ח להחמרת ענישה על ירי מנשק חם
לפי הצעת החוק הממשלתית על ירי מנשק חם שלא כדין באזור מגורים ייקבע עונש של 5 שנות מאסר; עונש זה יחול גם על נסיבה נוספת של ירי המסכן חיי אדם; הירי שלא כדין יאסר לא רק באזור מגורים אלא בכל מקום ובמקרה זה יעמוד העונש על שנתיים מאסר

בדיון הוועדה על הצ"ח הפרטית של חה"כ ביטן לקביעת עונשי מינימום בעבירות נשק הודיעו נציגי משרד המשפטים כי הם מתנגדים לקביעת עונשי המינימום המוצעים ונציגי המשרד לביטחון הפנים הודיעו כי הם תומכים בהצעה. יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "מחויבים לקואליציה ולא לממשלה; אם הכנסת מעלה את הרף זה מאותת לבימ"ש".


ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (ג') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 132) (ירי מנשק חם), התשע"ח-2018 ואת הצעת חוק העונשין (תיקון - קביעת עונש מזערי והוראת שעה לעבירת החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשע"ו-2016- שיזמו הח"כים דוד אמסלם ודוד ביטן.
הצעת החוק הממשלתית מרחיבה את העבירה של ירי מנשק חם שלא כדין כך שתחול בכל מקום, ולא רק באזור מגורים, כפי שקיים היום. במקרים אלו מוצע לקבוע עונש מאסר של שנתיים. בנוסף מוצע להחמיר את עונש המאסר של ירי במקום מגורים וכן לקבוע נסיבה נוספת של ירי באופן שיש בו לסכן חיי אדם - ולקבוע בשניהם עונש מאסר של חמש שנים.
הצעת החוק הפרטית קובעת עונש מינימום של חמישית מהעונש המרבי הקבוע לעבירות המנויות לעבירות הנשק ובכלל זאת נשיאה והחזקה של נשק שלא כדין; וכן קביעת הוראת שעה בת 180 ימים שבמהלכה תינתן חסינות למי שימסור נשק למשטרה או לצה"ל, אם הנשק לא היה מעורב בעבירה מסוג פשע.
עמדת ועדת השרים ביחס להצעה זו היא לתמוך בהצעה בכפוף לכך שהיא תוכפף באופן מלא להצעת החוק הממשלתית בנושא.
על עבירות ההחזקה והנשיאה של נשק בלא רשות, קובע היום החוק עונש של 7 עד 10 שנות מאסר; על עבירה של ירי באזור מגורים נקבעה שנת מאסר אחת בלבד, בעבירה של ירי באירועים וחגיגה עונש של ארבע שנים ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות של שימוש בנשק חם -עבירה שעונשה שש שנות מאסר. החוק אינו עוסק בענישה בעניין ארגוני פשיעה או ארגוני טרור המוסדרים באופן נפרד בחוק המאבק בארגוני פשיעה, ובחוק המאבק בטרור, שם קבועים עונשים חמורים ביותר.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "לא ברור למה הוכפפה הצעת החוק הפרטית להצעת החוק הממשלתית. הוועדה מאוד מכבדת את החלטות הממשלה אבל קרו מקרים שהנהלת הקואליציה החליטה שאינה כפופה להחלטה ובסופו של דבר אלו ההחלטות התקפות כלפינו ונלך עם הקואליציה ולא עם השרים במקרה של מחלוקת. בהצעת החוק הפרטית יש אלמנט של עונש מינימום ואלמנט של החזקת נשק. אם הצעת החוק תעבור תהיה אכיפה בחתונות ובמקרים נוספים ולא יהיה מצב בו השופט גוזר 4 חודשי מאסר ומרפה את ידי המשטרה. זו מכת מדינה וכלפי היורים עצמם אם הם יודעים שהעונש עלול להגיע ל-5 שנים הם יחשבו שלוש פעמים אם לעשות את זה. אם הכנסת מעלה את הרף זה מאותת לבימ"ש".

חה"כ דוד ביטן (הליכוד): "הצ"ח שלי הוגשה לפני שנתיים והתחננו אליי להמתין להצ"ח הממשלתית. כדי לטפל בירי בכפרי הערבים והבדואים, יצטרכו אכיפה של עונשי מינימום וכן לטפל בהחזקת הנשק. הרי למה אדם מחזיק נשק לא חוקי? מדובר על מכת מדינה. למה אתם לא הולכים על עונשי מינימום? ברגע שאין עונשי מינימום בימ"ש עושה מה שהוא רוצה. בהסכמות עם הממשלה ויתרתי על עונשי המינימום אבל אני לא מוכן לותר על איסוף הנשק. אם לא יהיה איסוף אחזור בי מההסכמות".

חה"כ בני בגין (הליכוד): "צריך לתת איזה רציונל בסיסי לחקיקה. אם לא ניצמד להמלצות ועדת דורנר (הוועדה הציבורית לבחינת הענישה במשפט הפלילי, שקבעה כי ענישה מוגברת בפרט במאסר לא מונעת פשיעה ר.ג), נמצא עצמנו באותו מצב בו אנו נזקקים לפס"ד של העליון המורה על שחרור אסירים. אני לא מציע להרים את הרף ל-5 שנים אלא להשאירו על כנו ולדקדק בחוק. תסבירו לי למה שנתיים יותר מועיל משנה ועוד יותר, למה 5 שנים. ככל שבימ"ש רחוק בגזרי הדין מהקבוע בחוק אין טעם להעלות את הרף". לאחר ששמע את נציגי המשטרה הוסיף כי אם אכן שיטות החקירה בעבירות של פשע יותר יעילות זה יכול לשכנע אותי. מה שיגביר את ההרתעה בציבור הערבי הוא יכולת העמקת והרחבת השיטור. זה הכלי העיקרי להתגבר על מכת המדינה. אסור שנשלה את עצמנו בהעלאת הרף כשלא מנצלים את הרף הקיים".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אין ספק שהרחבת הענישה מגבירה את ההרתעה. עם זאת עונש מינימום הוא מרחיק לכת".

סנ"צ איה גורצקי ע' יועמ"ש המשטרה: "עוזר השר מסר לי שהצעת החוק הפרטית תובא כמו שהיא ותידון בוועדה לאור בקשת רה"מ לדון בהחמרת הקנסות בתחום. גם בימ"ש העליון קבע מפורשות שהירי בשטח בנוי שהעונש בצדו שנת מאסר אינו עבירה ראויה ואין הלימה לסיכון לחיי אדם ולפגיעה בערך מוגן. בנוסף, לא מדויק לומר שמטרת הצ"ח היא להעלות את ההרתעה. המטרה היא להסדיר את כל עבירות הנשק וכן האמירה החברתית הציבורית היא שינוי ההגדרה מעוון לפשע. זה מסר לבימ"ש שיכול לשנות את רף הענישה ויאפשר יותר כלים לגילוי העבירות ולשינוי תרבות הירי בחתונות שיהפוך פחות כדאי". בהתייחסה לחלק בהצעת החוק הפרטית הנוגע למתן חסינות למבצע איסוף נשק, אמרה כי "נעשים מבצעים כאלו מדי פעם אך אין מקום לעיגון בחקיקה".

עו"ד ליאנה מגד ממשרד המשפטים: "עמדת הממשלה בוועדת השרים הייתה שוועדת החוקה תשקול האם להטיל קנס מינימום כתוספת להצ"ח הממשלתית. כמו כן הוחלט על תמיכה בהצעת החוק הפרטית בכפוף להכפפתה באופן מלא להצ"ח הממשלתית (כלומר ללא עונשי המינימום ר.ג). הצח הפרטית כולה נוגעת לעונשי מינימום ואין בה התייחסות להחזקת נשק.
בדקנו את עבירות הנשק הקיימות והבדיקה העלתה קשיים בעבירת הירי באזור מגורים. אנחנו מבקשים לכן להרחיב את גבולות העבירה ולדייק אותה. היום יש איסור על ירי באזור מגורים אך אין התייחסות לירי במקום אחר. ראינו שירי באזור מגורים לא מפענח את כלל הסיטואציות לסיכון חיי אדם וחלק נוסף שלא מקבל ביטוי כיום הוא הפסול בעצם הירי שלא כדין גם אם אינו מסכן חיי אדם, כמו למשל במטווח מאולתר. החלק המהותי בהצ"ח הוא שהתביעה לא תצטרך להוכיח בכל מקרה שהיה סיכון חיי אדם". בהתייחסה להצ"ח הפרטית אמרה כי "אם מורידים את עונשי המינימום אין מקום להצעת החוק הפרטית שכן 'אין תוקף למבצעי גרייס' בחקיקה".

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים הדגישה: "אנחנו מתנגדים לעונשי מינימום, קנסות מינימום ומאסרי מינימום"

עו"ד איילה ויינשטיין מיועמ"ש המשרד לביטחון הפנים: "עמדת המשרד לבט"פ היא שראוי לקבוע עונשי מינימום".

ליאור חיימוביץ' עוזר השר לביטחון הפנים: "בוועדת השרים רה"מ הנחה לבחון את נושא עונשי המינימום בדגש על קנסות. עמדת הממשלה לא מתנגדת לכך. נתוני משטרת ישראל על ענישה מלמדים שלמרות ההחמרה שהייתה בהנחיות פרקליטות ודרישה לעונשים חמורים יותר מרבית העונשים שנפסקים בעבירות נשק הן של שנה-שנתיים ומרבית העבירות אינן מקבלות מאסר והמשמעות היא שמדיניות העונשים לא מכובדת על ידי מערכת המשפט".

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "לפי הנתונים שבידינו, יכול להיות שזו מכת מדינה אך הבעיה אינה בחומרת הענישה. מספר המקרים שבהם מוצאים את העבריין ומתמודדים בעונש הם בודדים. לרוב אלו שיורים בשמחות אין להם רישיון ואז ממילא בימ"ש מטיל עליהם עונש מאסר לפי העונש הגבוה הקבוע בדין. בחוק העונשין בעבירות שדינן שנת מאסר יש סה"כ אכיפה גבוהה ובנושא הזה יש בעיות באכיפה אך אין כל קשר לרמות הענישה. ההחמרה מיותרת ואם הוועדה רוצה להעביר מסר עליה לעשות זאת באופן מדוד".