7,500 שקל - זהו הסכום שישלמו שלושה שניסו לקבל מעמד של תושבות בישראל לשתי אזרחיות רוסיה, תוך מצגי שווא למשרד הפנים ולבתי המשפט, ותוך התנהלות משפטית בחוסר נקיון כפיים.
אזרחית רוסיה ילידת 1976 ובתה ילידת 2000 הגיעו ארצה ב-2012 על-מנת לבקר את האם-הסבתא שקיבלה מעמד בישראל מתוקף היותה נכדתו של יהודי. חודשיים לאחר מכן פנתה האם למשרד הפנים וביקשה לקבל אף היא מעמד של תושבת, בנימוק שהיא מנהלת קשר זוגי עם ישראלי המבוגר ממנה ב-16 שנים. משרד הפנים דחה את הבקשה, בקובעו שאין המדובר בקשר אמיתי, אלא בפיקציה שמטרתה לאפשר לאישה להיות קרובה לאימה.
האישה ובתה יצאו מהארץ וחזרו בפברואר 2014, כאשר הפעם טוענים הגבר והאישה שנישאו ברוסיה בנישואין אזרחיים. משרד הפנים דחה שוב את הבקשה, בציינו שלשניים אין אפילו שפה משותפת. בינתיים קיבלו האישה ובתה מעמד זמני, עד שבקשתן נדחתה סופית. בפברואר 2016 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא הנוכחי רון שפירא) את הערעור על החלטת משרד הפנים, בקבלו עובדתית את עמדת המשרד.
שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה (יום ה', 17.5.18) את הערעור על החלטת המחוזי. הוא אומר, כי ניתן לדחות על הסף את הערעור, שכן השלושה לא מסרו למחוזי תמונה מלאה וכנה על ההליכים שקדמו להגשתו. השלושה הטילו את האחריות על בא-כוחם הקודם, אך מינץ אומר שהחלפת הייצוג בשלב הערעור אינה פוטרת אותם מהחובה לנהוג בנקיון כפיים.
עוד קובע מינץ, כי דינו של הערעור להידחות גם לגופו: "יש רגליים מוצקות לסברה לפיה הקשר הזוגי בין המערער לבין המערערת נועד להוות אצטלה לרצונה של המערערת לחיות בסמיכות לאימהּ, הא ותו לא". מינץ פורס את הראיות המוכיחות שמדובר בקשר פיקטיבי, ובין היתר מצביע על סתירות ואף על כזבים בגרסאותיהם. עוד עולה מדבריו של מינץ, כי השלושה אף הגישו לבית המשפט תצהירים שקריים - שלהם ושל אחרים.
למרות כל אלו, הסתפק מינץ בהטלת הוצאות בסך 7,500 שקל על השלושה ואפשר לגרש את השתיים מישראל. השופטים נעם סולברג ויעל וילנר הסכימו עם מינץ. את המערערים ייצגה עו"ד רינה מרון, ואת המדינה - עו"ד רנאד עיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה