בג"ץ: לא לגבייה פרטית ברשויות

הרשויות המקומיות אינן רשאיות להשתמש בחברות גבייה פרטיות בלא הסמכה מפורשת בחוק. כך קובעת (יום ב', 26.3.18) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. בג"ץ התיר לרשויות להמשיך במשך שנה את העסקת החברות, כדי לאפשר חקיקה בנושא.

החברות הפרטיות גובות עבור הרשויות חובות ארנונה וחובות אחרים, ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים טענה שאינן רשאיות להאציל סמכות שכזאת בלא הסמכה מפורשת החוק. העתירה הראשונה בנושא הוגשה בשנת 2000, והעתירה הנוכחית - בשנת 2013. לפני ארבע שנים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להסדיר את הסוגיה, אך מאחר שהטיפול בה לא התקדם - אומרת ברק-ארז - אין מנוס מהכרעה שיפוטית.

ברק-ארז מזכירה, כי החוק והפסיקה אוסרים על רשויות ציבוריות להאציל לגופים פרטיים סמכויות מהותיות שלהן. לדבריה, גם הרשויות המקומיות אינן חולקות על כך, אך לשיטתן - גביית החובות היא פעולה טכנית. על כך אומרת ברק-ארז: "טענה זו היא מוקשה. קשה לומר שהפעלתן של סמכויות גביה, ובכלל זאת סמכויות המבוססות על חקיקה נוקשה כמו פקודת המיסים (גבייה), היא עניין 'טכני'. פעולות גבייה של תשלומי חובה כרוכות בהפעלה של שיקול דעת שלטוני. ממילא, פעולות הגבייה עצמן אף כרוכות בהפעלת כוח שלטוני כלפי אזרחים".

חברות הגבייה עצמן אישרו, כי הן "מבצעות פעולות כגון שליחת הודעות תשלום והתראות לפני עיקולים וכן מפעילות 'אמצעי גבייה' כגון עיקול, כניסה לחצרים וכדומה (גם אם רק בכפוף למתן הרשאה בכתב מטעם הגורם המוסמך ברשות המקומית). ביצוע פעולות כאלה על-ידי גורמים פרטיים אינו עניין טריוויאלי", מוסיפה ברק-ארז.

השופטים יצחק עמית וענת ברון הסכימו עם ברק-ארז. את לשכת התיאום ייצגו עוה"ד איה רייך-מינא ואסף אורן, את המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג, את ארגוני הרשויות המקומיות ייצגו עוה"ד נועה בן-אריה ורונן ברק, את חברות הגבייה ייצגו עוה"ד עודד מהצרי, אורן אביטל, איתן דוד, ערן אייזיק ודוד רחום, ואת לשכת עורכי הדין - עוה"ד יצחק דוד ובלה פלד.