לרגל יום האישה הבינלאומי מפרסם (יום ד', 7.3.18) ארגון ויצו את דוח "מדד תקרת הזכוכית", המרכז נתונים הנוגעים למידת השוויון ואי השוויון כלפי נשים בעולם העבודה, באקדמיה, בצבא ובחברה. נתוני המדד משקפים פערים בין גברים ונשים במגוון תחומים. רק החודש הוכרזו הזוכים בפרס ישראל - בהם אישה אחת בלבד. לאורך כל שנות חלוקת הפרס זכו רק 106 נשים מתוך 755 זוכים.
2017 - מרוויחות 35% פחות מגברים
על-פי המדד, נכון ל-2017 נשים מרוויחות 35% פחות מגברים. בקרב בעלי השכלה גבוהה, הנתון אף גבוה יותר ומגיע בשנה זו ל-39% הפרש. פערי השכר קיימים גם בענף ההייטק: בקרב בוגרות צעירות של מקצועות ההייטק קיים הפרש של 7% ביחס לשכר הגברים ובקרב נשים בוגרות מגיל 40 הפער בשכר גדל ועומד על 18%.
פערים מתגלים גם בהשתלבותן של נשים בתפקידים בכירים במשק: רק 34.5% מהמנהלים הבכירים במשק הן נשים, ורק 15.5% מכלל המנכ"לים במשק נשים.
פערי שכר גבוהים קיימים גם במגזר הציבורי. דווקא המדינה כמעסיק, יוצרת פערי שכר מגדריים: מנתוני התקציב המגדרי לשנת 2016 במשרד לביטחון פנים למשל, השכר החציוני לנשים ב-2016 נשים נמוך בממוצע ב-10,000 שקלים משכרם של הגברים. לפי נתוני השכר החציוני, במשטרת ישראל בכל הדרגות, למעט ניצב, נשים משתכרות פחו מגברים בדרגה הזהה להן. בשב"ס המצב חמור אף יותר, ופערי השכר ניכרים בכל הדרגות.
שתי נשים בלבד בדרגת אלוף
למרות פתיחתם של תפקידים רבים בפני נשים ושילובן במערך הלוחם בשנים האחרונות, קיימים עדיין תהליכים הבולמים השתלבותן של חיילות במגוון תפקידים ובקצונה בכירה. בנוסף חיילות סובלות גם מתופעת ההדרה ולעיתים מאפליה. כיום הנשים מהוות 33% מכלל חיילי צה"ל ו-36% בדרגות הקצונה הנמוכות. למרות שצה"ל הכריז על פתיחתם של 85% ממקצועותיו לנשים, כמאה תפקידים מקצועיים בצבא, עדיין סגורים לנשים. רק 8% מכלל החיילות בצה"ל משרתות בתפקידי לחימה. שתי נשים שהגיעו לדרגת אלוף בכל ההיסטוריה של צה"ל.
מספר שיא של חברות כנסת
בכנסת הנוכחית יש מספר שיא של חברות כנסת, 33 נשים שהן 28% מכלל חברי הכנסת. קפיצה זו במספר חברות הכנסת העלתה את ישראל מהמקום ה-70 בשיעור הנשים המכהנות בפרלמנט אל המקום ה-57 בעולם. ברשות המבצעת לעומת זאת, המספרים נמוכים יותר: מתוך כלל שרי הממשלה, 17% בלבד הן שרות.
נכון לשנת 2017, בחברות הממשלתיות נשים מהוות כ-20% מחברי הדירקטוריון ורק כ-10% מכהנות כיו"ר דירקטוריונים.
העצמה נשית בתחום הפיננסי
בראש המערכת הפיננסית הישראלית עומדות שש מנהלות בכירות, החל מנגידת בנק ישראל והמשנה לה, המפקחת על הבנקים, החשבת הכללית באוצר, הממונה על ההיגבלים העסקיים והמפקחת על שוק ההון והביטוח. כמו-כן, שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים מנוהלים על-ידי נשים (דיסקונט, לאומי והבינלאומי).
מערכת המשפט:מינוי חיות לא דוגמה
מינוייה של אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון לא מעיד על צמצום פערים מגדריים במערכת המשפטית: 26% בלבד משופטי העליון הן נשים.
רשויות מקומיות - השפל הבולט ביותר
חרף מרכזיותו של השלטון המקומי מתוך 257 ראשי רשויות המכהנים בישראל רק שש הן נשים - שיעור של כ-2% בלבד. שיעור נמוך של נשים נשמר גם בשאר התפקידים הבכירים בשלטון המקומי כאשר נשים מהוות רק 13% מכלל חברי המועצה בישראל. כמו-כן, ב-98 יישובים אין כיום כל ייצוג לנשים.
אקדמיה: נשיאת אוניברסיטת אחת בלבד
ע"פ נתוני המועצה להשכלה גבוהה לשנת 2015-2016, 30% מהסגל האקדמי בישראל הן נשים וגם כאן, כאשר עולים בדרגים המספרים יורדים. 17% בלבד מהפרופסורים באקדמיה הן נשים. ובדרג הגבוה ביותר? מתוך 9 אוניברסיטאות בישראל ישנה רק נשיאה אחת אישה.
פרופ' רבקה לזובסקי, יושב-ראש ויצו העולמית, התייחסה לנתונים: "למרות הישגים משמעותיים בעשורים האחרונים, בישראל שנת 2018, פערים בין המינים בשוק העבודה ובהבניות החברתיות עוד נפוצים, ויש להם ביטויים בשכר, בשיעור הנשים במשרות בכירות, בשילוב חיילות בצה"ל ובהדרתן, בהטרדות ובאלימות נגד נשים - זה חייב להשתנות. המאבק לשוויון אינו עניין של נשים בלבד, הוא מאבק חברתי הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, על דמותה ועל שיפור פניה של כלל החברה במדינה".
כדי להעלות את המודעות לקידום שוויון מגדרי, מובילה ויצו לרגל יום האישה הבינלאומי קמפיין ציבורי לגיוס הציבור - נשים וגברים כאחד, מעסיקים, מחוקק וגופים ציבוריים ועסקיים- להסיר חסמים המעכבים נשים מלהתקדם בסולם המקצועי והחברתי. במרכז הקמפיין, שנערך בשיתוף חברת מאליס הוצב בשדרות רוטשילד בת"א מיצג "תקרת הזכוכית". המיצג מחייב את הבאים בשדרה לכופף את ראשם ולחוש את הקושי בניפוץ החסמים השונים המונעים עלייה בסולם הדרגות המקצועי והחברתי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה