המשטרה: יש ראיות לאישומי שוחד נגד נתניהו בתיקי המתנות ומוזס

המשטרה סבורה, כי מצאה תשתית ראייתית מספיק להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעבירות שוחד בפרשת המתנות (תיק 1000) ובפרשת מוזס (תיק 2000). כך הודיעה המשטרה (יום ג', 13.2.18), עם סיום החקירה בשתי הפרשות והעברת התיקים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

בפרשה 1000 סבורה המשטרה, כי יש די ראיות להעמיד לדין את נתניהו בעבירות של קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים ביחסיו עם ארנון מילצ'ן, ומרמה והפרת אמונים ביחסיו עם ג'יימס פאקר. עוד היא אומרת, כי יש ראיות להאשים את מילצ'ן במתן שוחד.

בפרשה 2000 סבורה המשטרה, כי יש תשתית ראייתית להאשים את נתניהו בבקשת שוחד ובמרמה והפרת אמונים. כמו-כן, היא אומרת שיש די ראיות להאשים את נוני מוזס בהצעת שוחד. יצוין, כי דינה של בקשת שוחד כקבלת שוחד, ודינה של הצעת שוחד - כמתן שוחד.

תיק 1000: פרשת המתנות

צילום: פנייה לשר החוץ קרי [צילום: אנדרו הרניק, AP]

המשטרה אומרת, כי מצאה ראיות לכך שנתניהו קידם חקיקה שאמורה הייתה להיטיב עם ארנון מילצ'ן - במקביל לכך שקיבל ממנו מתנות בשווי 750,000 שקל. נתניהו גם קיבל מתנות בשווי 250,000 שקל מאיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, שהצטרף למתן המתנות לבקשתו של מילצ'ן. מדובר בסיגרים, שמפניה, תכשיטים ועוד, שהיקפם עלה בצורה משמעותית לאחר היבחרו של נתניהו לראשות הממשלה ב-2009.

החקיקה בה מדובר היא הארכת מעמד תושב חוזר לצורכי מס לתקופה שמעבר לעשר שנים - הטבה בה היה מילצ'ן מעוניין. עוד אומרת המשטרה, כי נתניהו סייע למילצ'ן בהארכת תוקף הוויזה מכוחה הוא מתגורר בארה"ב, כאשר פנה בנושא לשר החוץ האמריקני דאז, ג'ון קרי, ולמי שהיה שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו. המשטרה סבורה, כי אין לקבל את טענתו של נתניהו לפיה מדובר במתנות בין חברים, שכן בעוד הוא דרש מתנות ממילצ'ן - לא היו מתנות בכיוון ההפוך.

ממצאי החקירה העלו, כי בשנים 2016-2007 קיבלו נתניהו ובני ביתו סיגריות, בקבוקי שמפניה ותכשיטים ממילצ'ן ופאקר. כאמור, מדובר במיליון שקל - 750,000 שקל ממילצ'ן והיתרה מפאקר, לאחר שהשניים החליטו בשנת 2014 להתחלק במתת לנתניהו. "הטובין הוענקו לנתניהו על-רקע תפקידו כראש הממשלה וכשר התקשורת ובתמורה לפעילות שלו, במישרין או בעקיפין, לקידום עניינים אשר באו להיטיב עם מילצ'ן בעסקיו, במצבו הכלכלי, במעמדו או בשיפור המוניטין שלו", אומרת המשטרה.

לדברי המשטרה, מערכת היחסים בין נתניהו למילצ'ן הייתה שוחדית ולא מערכת יחסים תמימה בין חברים. המשטרה מזכירה, כי בכל מקרה - אסור לעובד ציבור ולנבחר ציבור לקבל טובות הנאה מחבר ובמקביל להשתמש בסמכויותיהם, כוחם והשפעתם כדי לקדם את ענייניו של אותו חבר.

בנוגע להארכת תקופת התושב החוזר, אותה מכנה המשטרה "חוק מילצ'ן", היא אומרת שנתניהו פנה בעניין לגורמים במשרד האותר, אך הללו דחו את בקשתו באומרם שהיא אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי והשמירה על הקופה הציבורית. על הוויזה אומרת המשטרה, כי נתניהו פנה בנושא לאישי ממשל אמריקניים לאחר שמילצ'ן נתקל בקשיים בהארכת הוויזה שלו - נושא בעל משמעויות מרחיקות לכת עבורו.

עוד מתייחסת המשטרה לכך שנתניהו פעל כדי לקדם את כניסתו של מילצ'ן (כיום מבעלי ערוץ 10) לשותפות בערוץ 2 ופעל בנושא מול גורמים במשרד התקשורת כאשר כיהן כשר במשרד זה. לדברי המשטרה, גם טיפולו של נתניהו בענייני ערוץ 10 היווה עבירה פלילית, בשל חברותו עם מילצ'ן. לבסוף אומרת המשטרה, כי נתניהו פעל לטובת מיזם מסחרי שהיה מילצ'ן מעוניין לקדם מול קונצרן טאטא ההודי. הוא ניסה לקדם את הנושא מול גורמים במשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה, אשר התנגדו לכך.

תיק 2000: פרשת מוזס

צילום: מלחמה קשה בין העיתונים

החקירה בתיק 2000 עסקה בשיחות בין נתניהו לבין נוני מוזס, בעל השליטה בידיעות אחרונות והעורך האחראי של העיתון. ידיעות אחרונות נוקט מזה שנים בקו עוין במיוחד לנתניהו, משום שישראל היום – החינמון של שלדון אדלסון הנוגס קשות בתפוצה ובהכנסות של ידיעות – תומך בצורה מובהקת בנתניהו.

המשטרה מצאה, כי השניים החלו להיפגש כבר בשנת 2009 וקיימו מפגשים אישיים, במסגרתם דנו בעסקת חליפין של סיוע הדדי: מוזס יסייע לבסס את מעמדו של נתניהו כראש הממשלה באמצעות סיקור אוהד בידיעות אחרונות, ונתניהו יפעל לבלימת התעצמותו של ישראל היום. "הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים האחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור", נאמר בהודעת המשטרה.

החקירה התבססה על שתי הקלטות שבוצעו ביוזמתו של נתניהו בידי עוזרו דאז, ארי הרו (שהוא עד מדינה בתיק), בפגישות בין נתניהו למוזס בבית ראש הממשלה. ההקלטות מלמדות, כי השניים "עסקו בבחינת האינטרסים הצולבים ויזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו". עלו בהן מספר כיוונים פעולה משולבים: תמיכה של נתניהו בחוק ישראל היום, ביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של ישראל היום ותיווך בין נתניהו - בעודנו שר התקשורת - בין מוזס לבין בעלי הון שבחנו את האפשרות לרכוש את ידיעות אחרונות.

נתניהו טען בחקירתו שלא הייתה לו כל כוונה להיכנס לעסקה כזו, ומטרתו בשיחות הייתה להוכיח את עוינותו של מוזס ואת נסיונו של הלה לסחוט אותו. נתניהו הסביר, כי הקליט את השיחות כדי להשתמש בהן נגד מוזס, במקרה בו תאשר הכנסת את חוק ישראל היום. גרסתו של מוזס בנוגע לכוונתו בשיחות לא דלפה.

עוד טען נתניהו, כי בניגוד למחשבה המקובלת – אין לו השפעה על ישראל היום ועל תכניו. אולם העורך הראשי הקודם של העיתון, עמוס רגב, העיד שנתניהו בהחלט התערב בתכנים של ישראל היום, בין במישרין ובין באמצעות אנשי לשכתו, והייתה לו השפעה מכרעת על הפרסומים הנוגעים לו ולבני משפחתו. גם מוזס הציג בחקירתו מידע רב על הקשר בין נתניהו לישראל היום, וטען שמדובר לא רק בעמדת השפעה אלא גם בעמדת הכרעה.