שיפוט פעיל בתביעות קטנות

השופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות "יבררו את המחלוקת באופן פעיל" - קובע תיקון לתקנות בתי משפט אלו, שאת הטיוטה שלו הפיץ (יום א', 4.2.18) משרד המשפטים. מדובר במתן עיגון חוקי ורשמי לדרך בה נוהגים השופטים ממילא, לנוכח העובדה שהצדדים אינם מיוצגים בידי עורכי דין ואינם בקיאים בסדרי משפט.

משרד המשפטים אומר: "הליך התביעה הקטנה שונה במהותו ובאופיו מהליך אזרחי רגיל בכך שמתכונת הבירור בו היא אקטיבית, מעין-אינקוויזיטורית. נקודת המוצא, נזכיר, שבעלי הדין לא מיוצגים, אינם ערים לזכויותיהם הדיוניות, לדין המהותי, ולדרך הנכונה להציג את עניינם.

"גישה פסיבית עלולה להוביל לכך שבעלי הדין לא יציגו את התשתית העובדתית הדרושה להכרעה; לא יטענו את הטענות המשפטיות הנכונות; היא מקנה יתרון לשחקנים חוזרים שאוחזים במיומנות דיונית ופוגעת בשוויון המהותי; חקירה נגדית, שמצריכה זמן ויכולת, אינה מתאימה לדיון קצר ולמי שאינו מיומן בחקירה. השיטה האדוורסרית הנוהגת בהליכים אחרים, ונשענת על ההנחה שבעלי הדין מיודעים ומייצגים נאמנה את האינטרס שלהם-עצמם, אינה מתאימה להליך זה.

"מסיבות אלו דין מיוסד הוא במשפט המקובל שהליך של תביעה קטנה מתנהל במתכונת בירור פעילה. המותב אוחז במושכות הדיון ומנהל אותו כפי שנראה לו צודק ונכון, כפוף לכללי הצדק הטבעי. על כן מוצע להוסיף לתקנה אמירה שמטרתה בעיקר הצהרתית: להבהיר שמסגרת הדין בהליך זה שונה היא: 'ויברר את המחלוקת באופן פעיל'. היא נועדה לצמצם את המקרים בהם שיפוט אדוורסרי הוביל לניצחון של צד חזק אך משום שהוא אוחז במיומנות מתאימה, או לכך שהאמת לא תצא לאור עקב חוסר מיומנות של שני הצדדים".

המשרד מציע שורה של שינויים נוספים בהליך התביעה הקטנה:

* הצדדים יהיו חייבים לצרף מסמכים רלוונטיים לכתבי הטענות שלהם, ולרוב בית המשפט לא ירשה להציגם רק בדיון.

* בית המשפט יוכל לדון בבקשות במעמד צד אחד, אם יגיע למסקנה שהצד השני לא ייפגע מכך בצורה מהותית.

* הטפסים בהם משתמשים הצדדים יכללו מידע רב יותר על ההליך, יהיה עליהם לאשר בחתימתם שקראו את ההנחיות ובית המשפט יוכל להחליט כיצד לנהוג אם למרות זאת יתגלו מחדלים דיוניים.