סולברג: להשלים את חקיקת הסדרי הטיעון

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, קורא לכנסת (יום א', 28.1.18) להשלים בהקדם את החקיקה הנוגעת להסדרי טיעון - הצעת חוק שהוגשה בשנת 2010 ומאז תקועה בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

סולברג אומר, כי מאחר שבינואר 2012 נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין - הקובע כיצד יש לגזור את העונש - "ישנו צורך דחוף לפרוע את השטר" בנוגע להתאמה בינו לבין הסדרי הטיעון. בשטח ניכר שוב ושוב הצורך בסינכרון בין שני אלו, אומר סולברג, ומזכיר שגם לפני קרוב לשנה קרא להשלים את החקיקה. "לא הייתי חוזר על דבריַ, אלמלא נותרו מיותמים. שנים ארוכות חולפות, ועודנו ממתינים, וזקוקים, לקידום החקיקה".

השופט ניל הנדל עומד באותו פסק דין על "הקשיים הרבים ביצירת שיח מפורט בין מתחם הענישה [הנמצא בליבת תיקון 113] לבין הסדר הטיעון". הוא מראה לדוגמה, כי בעוד שקשיים ראייתיים הם סיבה מרכזית לעריכתו של הסדר טיעון, הרי ששיקול זה אינו קיים בתיקון 113 - ובית המשפט עלול להתקשות לשקלל אותו בבואו להכריע האם לאשר את ההסדר.

עוד אומר הנדל, כי לדעתו כאשר מגישים הצדדים לבית המשפט הסדר טיעון הכולל טווח ענישה ולא עונש מדויק, לא צריך בית המשפט להרחיב בקביעת מתחם הענישה לפי תיקון 113. שונה המצב, הוא רומז, כאשר בית המשפט מחליט שלא לקבל את ההסדר. הנדל מעיר, כי אכן אין הלכה מחייבת אחידה של בית המשפט העליון בנושא קביעת המתחם בהסדר טיעון הכולל טווח ענישה.

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של גנדי גלקין על עונשו - 15 שנות מאסר. גלקין הרג אדם בו חשד הוא מנהל מערכת יחסים עם אישה שהוא עצמו היה איתה בקשר. הנדל אומר, כי מעשה חמור זה כלל החפצה של האישה - כאילו היא שייכת לגלקין ואין לה רצון משלה - וגם בשל כך יש להעביר מסר בדמות ענישה מחמירה. השופט ג'ורג' קרא הסכים עם עמיתיו. את גלקין ייצג עו"ד אסף ברדוגו, ואת המדינה - עו"ד מירי קולומבוס.