פרופ' אלישע קימרון - חתן פרס ישראל

שר החינוך נפתלי בנט הודיע (יום ד', 24.1.18) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות, הפרופ' אלישע קימרון. השר בנט אישר את המלצת ועדת הפרס בראשותה של פרופ' דבורה דימנט יו"ר הוועדה ולצידו חברי הוועדה פרופ' שמואל אחיטוב, פרופ' זאב הרוי ופרופ' דניאל שפרבר.

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי פרופ' אלישע קימרון הוא מראשי המדברים בחקר מגילות מדבר יהודה. עבודותיו פורצות דרך הן בדקדוק העברי של המגילות והן בפרסום שלושת הכרכים העוסקים במגילות. פרסומיו משמשים את כל חוקרי תקופת הבית השני בתחומי הלשון, פרשנות המקרא וההלכה הקדומה.

בחירתו לקבלת פרס ישראל השנה מקבלת תוקף מיוחד על-רקע המיזוג בין 70 שנה לעצמאות מדינת ישראל ו-70 שנה לחשיפת המגילות הגנוזות.

פרופסור אלישע קימרון – קורות חיים

פרופסור אלישע קימרון גדל בחניתה ואהב את חיי הקיבוץ. בשנת 1960 עזבה משפחתו את הקיבוץ, והוא נרתם לפרנסת המשפחה ובה בעת למד לקראת תעודת בגרות אקסטרנית.

אלישע החל ללמוד לתואר הראשון באוניברסיטה העברית בשנת 1964 במסלול דו-חוגי: לשון עברית ומקרא. הוא המשיך ללימודי תואר שני וכתב עבודת גמר על לשון מגילת תהילים בהדרכת פרופסור יחזקאל קוטשר. לאחר מכן כתב את עבודת הדוקטור שלו: "דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה" בהדרכת פרופסור קוטשר, ולאחר פטירתו בהדרכת פרופסור אבי הורביץ.

את דרכו האקדמית העצמאית החל בשנת 1968 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באותה שנה מונה גם לעובד מחקר במילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית. במפעל הזה עבד אלישע שתים-עשרה שנים, וזה היה בעבורו בית ספר מעולה לקריאת כתבי יד עבריים עתיקים ולטיפול פילולוגי בטקסטים. את הפירות של אותה הכשרה נראה לאורך כל עבודתו האקדמית.

תפנית חשובה בחייו המקצועיים חלה בשנת 1979, לאחר שפרופסור ג'ון סטרגנל מאוניברסיטת הרוורד שיתף אותו בפרסום מגילה הלכתית שלשונה שונה מלשון שאר מגילות ים המלח. עצם שיתוף הפעולה ביניהם היה פריצת דרך בתולדות פרסום המגילות, שכן עד אז נזהר הצוות הממונה על פרסומן שלא לשתף חוקרים מבחוץ, בייחוד לא יהודים ולא ישראלים. אלישע נתן למגילה המיוחדת את שמה "מקצת מעשי התורה" והעמיד על כך שהמגילה הזאת היא איגרת הלכתית ששלח מנהיג עדת האיסיים למנהיג ישראל שמשל בימיו. המגילה הזאת מפרטת את המחלוקות שהביאו לפירוד בעם ישראל בימי מלכי החשמונאים. אלישע גילה שבמגילה הזאת יש תרומה עצומה לידיעותינו על תולדות העברית העתיקה, על תולדות ההלכה ותולדות עם ישראל בשלהי ימי הבית השני ועל אמינות המסורות על ימי הבית השני שנמסרו בידי חז"ל בספרות המאוחרת יותר.

בשנת 1984 נשא אלישע הרצאה בכינוס הראשון לארכאולוגיה מקראית שנערכה בירושלים ותיאר את המגילה ואת חשיבותה. הממצאים עוררו סנסציה בעולם המחקר, ובעיתונות העולמית הופיעו מאמרים רבים. מאמר ארוך הופיע בכתב העת הפופולרי Biblical Archaeology Review, ועורכו הרשל שנקס ניצל את ההרצאה כנשק במלחמתו ברשות העתיקות של מדינת ישראל. הוא האשים את רשות העתיקות שהיא מונעת את פרסום המגילות. בשנת 1991 נקט שנקס יוזמה ופרסם ללא רשות את תצלומי מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. במבוא לספרו הוא כלל את המהדורה של מקצת מעשי התורה מבלי להזכיר את שמו של אלישע. אלישע היה נחוש בדעתו להגן על זכויות היוצרים שלו ותבע את שנקס לדין. התביעה נידונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, והשופטת דליה דורנר הרשיעה את שנקס בהפרת זכויות יוצרים וחייבה אותו לשלם לאלישע על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשיעור המרבי הקבוע בחוק. התביעה הזאת נלמדת בפקולטות למשפטים בארץ, באירופה ובארה"ב.

בשנת 2004 הציעה הוועדה המדעית של יד יצחק בן-צבי לאלישע להכין מהדורה עברית של כל מגילות מדבר יהודה. הכישורים שאלישע רכש בקריאת טקסטים והידע שלו כבלשן סייעו לו להעמיד מהדורה מדויקת של החיבורים העבריים מקומראן. המהדורה הזאת משלבת את כל כתבי היד (כמאה אלף פרגמנטים), ויש בה אלפי קריאות חדשות, שילובים חדשים של קטעים והשלמות חדשות. המהדורה הזאת משמשת כבסיס עיקרי למחקר של כל תחומי היהדות הקדומה והנצרות הקדומה, והיא מצוטטת במחקרים רבים מאוד בתחומי מדעי היהדות.

המחקרים של אלישע הוציאו לו מוניטין בעולם, והוא הוזמן להשתתף בקבוצות מחקר במוסדות מדע חשובים: הוא הוזמן כאורח המחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת הרוורד, והוענקה לו מלגה מטעם אליזבט בכטל. כמו-כן השתתף בקבוצת מחקר במכון אננברג ללימודים מתקדמים בפילדלפיה. פעמיים השתתף בקבוצות מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרוורד וכן בקבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים.

מקצת מחקריו של אלישע הם מחקרים בין-תחומיים שנעשו בשיתוף חוקרים דגולים כגון פרופסור יעקב זוסמן ופרופסור מנחם קיסטר. אלישע השתתף בכנסים רבים על המגילות ועל לשונן. בכנסים על לשון המגילות הדגים את חשיבותה של לשון המגילות לתולדות העברית העתיקה. כידוע העברית של המגילות הפתיעה את החוקרים שסברו שהעברית משלהי ימי הבית השני דמתה ללשון חכמים. לשון המגילות לא התאימה לדעה השלטת, ולכן דנו אותה כלשון ספרותית, מעין חיקוי של לשון המקרא בידי סופרים דוברי ארמית ומעין לשון חז"ל. על-פי ההשקפה הזאת ביארו את לשון המגילות. אלישע בחן את ההשקפות המקובלות לאור לשון המגילות ולא נדחק בפירושה בגלל השקפות קדומות. גישתו הובילה אותו לתיאור פשוט יותר של לשון המגילות ולתובנות חדשות בלשון המקרא.

שלוש שנים לימד אלישע באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך שב ללמד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן פעמיים כראש המחלקה ללשון העברית ושימש סגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. בשנת 2013 פרש לגמלאות. כיום הוא מקדיש את רוב זמנו למחקר.

אלישע זכה במענקי מחקר מטעם האקדמיה הלאומית למדעים. כמו-כן זכה בפרסים יוקרתיים: פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף, פרס זלמן שזר לחקר תולדות ישראל ופרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו.