פרס לסרט הונגרי על רכוש יהודי

בוקר אחד בקיץ 1945 מגיעים שני גברים זרים בלבוש יהודי לתחנת הרכבת בכפר הונגרי קטן. מנהל התחנה ממהר על אופניו כדי לבשר לתושבים על האורחים המפתיעים. ברדיו משודר דיווח דרמטי - פצצת אטום הוטלה על יפן. אלא שמבחינת תושבי הכפר, החדשות המרעישות באמת מגיעות מתחנת הרכבת. זה הרגע ממנו חששו כולם. הקרקע מתחילה לרעוד ומעלה שוב את כל הסודות והמעשים האיומים שנעשו בכפר, ושתושבים קיוו שלא יאלצו להתמודד עימם לעולם.

זוהי עלילת הסרט "1945" ההונגרי של הבמאי פרנץ טורוק, שלקראת ציון יום השואה הבינלאומי התבשר שסרטו זכה בפרס הצדק של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), על העלאת המודעות לנושא הרכוש שנגזל מהיהודים בשואה ועל תרומתו לשימור מורשת השואה. הפרס - שופר, הסמל היהודי לצדק - יוענק מדי שנה, וטורוק הוא הזוכה הראשון בו.

טורוק עיבד לקולנוע את סיפורו הקצר של גאבור זאנטו, שעוסק לדברי הבמאי ב"תקופה בהיסטוריה ההונגרית שלא מרבים לעסוק בה בספרות או בקולנוע". הבמאי מוסיף שסרטו עוסק בנושא קשה: "הפשעים של אלו שגנבו רכוש מיהודים במהלך השואה ואחריה. חשוב לנו להפיץ את המסר הזה, בעיקר בקרב צופים הונגרים המתעמתים עם העבר הזה לראשונה. לכבוד לי לקבל את הפרס הזה מאיל"ר".

דוח המכון האירופי למורשת השואה (Esli) קבע לאחרונה, כי יותר מ-70 שנים לאחר השואה, כמות משמעותית של נדל"ן שהופקעה מידיהם של יהודי אירופה, נותרה בלתי מושבת. בזמן שנעשו צעדים משמעותיים במספר מדינות, הרי שבמדינות הפוסט-קומוניסטיות של מזרח אירופה נותרה עבודה רבה בתחום השבת הרכוש הפרטי והקהילתי.