סופית: שיטת המצרף תבוטל; הטענה לגזענות - הוצאת דיבה

האגודה לזכויות האזרח ו-8 ארגוני זכויות אדם נוספים משכו בצהריים (יום ג') את העתירה שהגישו נגד שרת החינוך, לימור לבנת, המועצה להשכלה גבוהה וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), בדרישה לבטל את ההחלטה על ביטול שיטת המצרף בקבלה לאוניברסיטאות.

השופט חשין, שעמד בראש ההרכב, המליץ לעותרים למשוך את העתירה - לא לפני שציין, כי אם היו משמיעים מחוץ לכתלי בית המשפט את האשמותיהם כלפי ועד ראשי האוניברסיטאות - בדבר גזענות, כביכול, שהשתרבבה לשיקוליהם בעניין ביטול המצרף - היה בכך משום הוצאת דיבה. בכך שיגר חשין מסר "דק" לעותרים, לפיו הוא רואה בעתירה משום ניצול לרעה של הליכי משפט. חשין הוסיף, כי אם ימשכו את העתירה, יבקש מהמשיבים להותיר את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

לאור המלצת בית המשפט משכו העותרים את עתירתם - ועכשיו זה סופי: המועמדים הנרשמים בימים אלה לאוניברסיטאות (לקראת שנת הלימודים תשס"ה) יזקקו לבחינה הפסיכומטרית לצורך קבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה.

יחד עם זאת, הביעו השופטים אדמונד לוי וסלים ג'ובראן תרעומת כך, שהשיטה המסורתית המוחזרת לשימוש (המשלבת את ציון הפסיכומטרי עם ממוצע ציוני הבגרות) מקשה על צעירים מהפריפריה להתקבל לפקולטות המבוקשות באוניברסיטאות. השופט לוי ציין, בהתייחסו ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז (שגדל בעיר נתיבות), כי אין הוא רואה סיבה לכך שלא יהיו עוד "מזוזים" רבים; ואילו השופט ג'ובראן אמר, שעל המדינה לספק את התשובות לנחשלותם של מגזרים מסויימים באוכלוסיה.

שיטת המצרף: רקע וטענות הצדדים

שיטת המצרף הונהגה לראשונה בקבלה ללימודים לשנה"ל הנוכחית (תשס"ד), כחלופה לבחינה הפסיכומטרית. השיטה אפשרה למועמדים להתקבל ללימודים באוניברסיטאות על יסוד ציוני בחינות הבגרות בלבד, והביאה לעלייה ניכרת בשיעור המועמדים הערבים שהתקבלו לאוניברסיטאות. העותרים טוענים כי ביטול ההחלטה נובע משיקולים גזעניים; קרי - הוא מכוון נגד המועמדים הערביים.

ואולם ור"ה, המועצה להשכלה גבוהה ושרת החינוך, המיוצגים על-ידי עו"ד רחל בן ארי מהפרקליטות טוענים, כי ה"פיילוט" של שיטת המצרף התברר ככישלון, ובעטיו נכנסו לאוניברסיטאות מועמדים רבים שרמתם אינה מספקת - על חשבון רבים אחרים, שרמתם גבוהה בהרבה. לטענת המשיבים, ביטול המצרף אינו מכוון נגד מועמדים ערבים, אלא נועד לאפשר קבלתם של המועמדים הטובים ביותר לפקולטות המבוקשות.

ב-21 בינואר הופיע נשיא הטכניון ויו"ר ור"ה, פרופ' יצחק אפלויג, בפני ועדת החינוך של הכנסת - ואמר כי שיטת המצרף הכניסה מועמדים בינוניים לפקולטות המבוקשות, דוגמת רפואה, ולכן היא מקפחת את המצויינים ופוגעת במצויינות. יתר על כן, מקצועות כמו פיזיקה, כימיה, מחשבים, ביולוגיה ומקצועות מדעיים נוספים כלל אינם באים לידי ביטוי בשיטת המצרף, לעומת השיטה שנהגה כל השנים שהביאה בחשבון את המקצועות הללו. לדברי פרופ' אפלויג, מבדיקת נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה (גוף מיסודו של ור"ה, האחראי על הבחינות הפסיכומטריות), התברר כי רמת המתקבלים השנה לפקולטות המבוקשות היתה נמוכה בכ-50 עד 100 נקודות בהשוואה לשנים קודמות, קרי - מדובר בפגיעה קשה באיכות המתקבלים ללימודים בפקולטות אלה.

המקרה של יהונתן נבו

הרכב השופטים, בראשות השופט מישאל חשין, נדרש בין השאר לבקשת קבוצת צעירים המיוצגים על-ידי עו"ד ד"ר אליהו שיפר, לצרפם כמשיבים בעתירה לצד המדינה והאוניברסיטאות. לטענת הצעירים, כי שיטת המצרף מפלה אותם לרעה לעומת מועמדים טובים פחות, ביניהם ערבים-ישראלים. עם משיכת העתירה, התייתר הדיון בבקשה.

בין המבקשים להצטרף כמשיבים לעתירה נמצא יהונתן נבו, בוגר סיירת מובחרת בצה"ל בן 22, שנפצע במהלך שירותו וחזר לשירות ביחידה. נתוני הבגרות והפסיכומטרי של נבו גבוהים במיוחד: לפני גיוסו השיג ציון 733 בבחינה הפסיכומטרית (ולאחר מכן שיפר את ציונו ל-764) וקבלתו לפקולטה לרפואה בטכניון נראתה מובטחת.

אלא שלפני כחצי שנה התברר לנבו, כי בשל שיטת המצרף חלומו - וחלומם של רבים כמותו - ללמוד רפואה, נכשל. מספר המקומות בפקולטות לרפואה לא השתנה ובשל כך שהתקבלו ללימודים מועמדים עם ציוני בגרות בלבד, מצא עצמו מחוץ לפקולטה. נבו עתר באוגוסט האחרון לבג"צ בדרישה לבטל את שיטת המצרף. כמו העותרים כעת, טען גם נבו כי הסתמכותו על המצב שהיה קיים ערב החלת המצרף פגעה בו, שלא בצדק. נבו טען גם, כי הוא מופלה לעומת מועמדים בעלי רקורד פחות משלו. ואולם, בג"צ דחה את העתירה בנימוק שבית המשפט לא יתערב בחופש האקדמי והנושא אינו שפיט.

נבו לא התייאש, והחל לשפר את ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלו. הוא שיפר, כאמור, את ציון הפסיכומטרי ל-764, ובנובמבר האחרון למד כי שיטת המצרף בוטלה וחובת הפסיכומטרי, שנהגה למעלה מ-20 שנה (עד שנת הלימודים הנוכחית) הוחזרה.

נבו טוען, כי אין לו דבר וחצי דבר נגד מועמדים ערביים. לדבריו, חייב להיות שוויון בין המועמדים, ללא הבדל דת גזע ולאום - כאשר נוכח מספר המקומות המצומצם יתקבלו הטובים ביותר והם בלבד.

לפני הדיון אמר עו"ד שיפר, לאור החלטת בית המשפט בבג"צ שהגיש נבו באוגוסט האחרון, יש לדחות אף את בקשתה החלופית של האגודה לזכויות האזרח, דהיינו - כי יישום ההחלטה על ביטול המצרף יידחה לשנת הלימודים תשס"ו ולא ייושם כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשס"ה). בקשת האגודה לזכויות האזרח בעניין זה התבססה על טענת ההסתמכות, לפיה מועמדים המבקשים להתקבל לשנת הלימודים תשס"ה, שתיפתח באוקטובר הקרוב, לא הספיקו להיערך ולהיבחן בבחינה הפסיכומטרית.

שיפר אמר, כי יש לדחות את הבקשה, היות שקבלתה תיצור חוסר שוויון בהחלטות בג"צ לגבי עותרים שונים שנתוניהם דומים. הוא ציין שבשתי העתירות - זו של נבו מחודש אוגוסט וזו של האגודה לזכויות האזרח - מדובר בהסתמכות קצרה, כאשר כיום ניתן לגשת ל-4 מועדי פסיכומטרי בשנה, דבר שיאפשר למועמדים הרוצים בכך לשפר את ציוניהם לפני ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה. זאת, לעומת נבו שנאלץ להפסיד שנת לימודים בשל הצורך לשפר ציוני בגרות. בהקשר זה טען שיפר, כי פנה לאגודה לזכויות האזרח, על-מנת שתתמוך בטענת ההסתמכות של נבו, אך זו בחרה להעדיף דווקא את טענת ההסתמכות של המועמדים הערביים.

בנוסף, טען שיפר, קבלת ההחלטה על החלת המצרף ועל ביטולו נעשתה על-ידי אותו פורום (קרי - ור"ה), שהוא הפורום המוסמך להחליט בעניין, ובאותו אופן, ואין כל טענה כי ההחלטה התקבלה בהליך בלתי תקין.

ולבסוף טען שיפר, כי כשם שבית המשפט סירב להעתר לבקשתו של נבו לבטל את המצרף, בטענה כי אין הוא מתערב בחופש האקדמי של האוניברסיטאות לבחור את שיטת הקבלה המתאימה בעיניהן, כך עליו לסרב לבקשת האגודה לזכויות האזרח לכפות על האוניברסיטאות שיטת קבלה שאינה מקובלת עליהן, מעודדת בינוניות ומפלה את הבינוניים לטובה - על חשבון המצויינות.