ההסתדרות הכללית ומשרד האוצר הגיעו להבנות משותפות במספר סוגיות מהותיות, בהן: הגדלת תוספת השכר לעובדי המדינה תמורת דחייה של חלק מהפעימות הקבועות בהסכם המסגרת, קיצור שבוע העבודה בישראל ל-42 שעות כדי לשפר את האיזון בין עבודה לפנאי, ונוסחה שתקל על הכנסת טכנולוגיות חדשות למען העלאת פריון העבודה במדינה ושיפור השירות לאזרחים.
בהמשך לדיונים שהתקיימו אצל מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ובהם השתתפו סגן שר האוצר יצחק כהן, הממונה על השכר ערן יעקב והממונה על התקציבים, שאול מרידור. הממונה על השכר והסכמי עבודה ערן יעקב ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, חתמו (יום ד', 10.1.18) הצדדים על הסכם קיבוצי להגדלת תוספת השכר לעובדי המדינה ודחיית הפעימות הקבועות בהסכם המסגרת. סוכם כי פעימת דצמבר (1.75%) תידחה לאוגוסט 2019 ופעימת מרס 2019 (1.9%) לדצמבר 2019.
עובדי המדינה יקבלו תוספת נוספת לפעימה האחרונה בגובה של 0.15% כתוספת שקלית - מהלך שיביא את התוספת הקבועה בהסכם המסגרת האחרון ל-7.9%, במקביל לדחיית פעימות השכר של הסכם המסגרת, כאמור.
קיצור שבוע העבודה
סוגיה נוספת שהוסדרה נוגעת לקיצור שבוע העבודה במשק. בזכות המהלך ששותף לו גם שר העבודה והרווחה, חיים כץ, היקף שבוע העבודה במשק יעמוד על 42 שעות עבודה, במקום 43. על-פי ההסכמות, קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר, וממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שהיום. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום מ-28.49 שקל ל-29.12 שקל.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ויו"ר ההסתדרות חתמו על הסכם קיבוצי שכולל נוסחה להגמשת ההכנסה של טכנולוגיות חדשות במדינה לא צורך במאבקים. הצדדים הסכימו כי התאמת מקומות העבודה לשינויים הטכנולוגיים תיעשה תוך חתירה משותפת להגדלת פריון העבודה ושיפור השירות לאזרח, ללא פגיעה בעובדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה