פסק בוררות לא יומצא לחו"ל

בית משפט ישראלי אינו יכול להתיר להמציא פסק בוררות לצד המתגורר בחו"ל, והדרך היחידה היא לפנות לבית המשפט הזר כדי שיאשר את פסק הבוררות. כך קובע לראשונה (31.12.17) בית המשפט העליון.

השופט יורם דנציגר אומר, כי התקנה העוסקת בהמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט (תקנה 500 לסדר הדין האזרחי) מציינת במפורש אלו פסקי דין ניתן להמציא בחו"ל - ופסקי בוררות אינם נכללים ביניהם. לדעתו, תקנה 500(4) העוסקת בפסקי דין בתחום החוזים, אינה יכולה להתפרש כך שתחול גם על פסקים בבוררות שהתנהלה מכוח חוזה בין הצדדים.

דנציגר מוסיף: "אין ספק כי זו אינה תוצאה רצויה. פירוש הדבר הוא, כי כל עוד לא תומצא לאותו אדם הבקשה לאישור פסק הבוררות, לא יוכל יריבו לנקוט הליכים לאכיפת הפסק, והדעת אינה נוחה מתוצאה זו. אלא שלטעמי, אי-נוחות זו אינה יכולה להצדיק עשיית 'פליק-פלאק' משפטי כדי להכניס תובענה לאישור פסק בוררות לגדרי תקנה 500(4) לתקנות... עד שלא יתוקנו התקנות, זהו המצב המשפטי, ואל לו לבית המשפט להרחיב את עילות ההמצאה בדרך פסיקתית".

השופט אורי שהם אומר, כי הוא נאלץ להסכים עם דנציגר "למרות שמדובר בתוצאה בלתי רצויה". לדעתו, "ההלכה הנוהגת היא, כי תקנה 500 קובעת רשימה סגורה של עילות, שבהן ניתן לקבל היתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה".

השופט יצחק עמית סבור, בדעת מיעוט, כי ניתן למצוא דרך להמציא את פסק הבוררות לפי תקנה 500(8) המאפשרת להמציא פסק דין לאכיפת פסק חוץ. לדעתו, הדברים הם קל וחומר: אם ניתן להמציא לחו"ל פסק דין האוכף פסק דין זר, ודאי שניתן להמציא פסק דין האוכף פסק בוררות ישראלי. לדעת עמית, שתיקתו של המחוקק בנוגע לפסק בוררות היא לאקונה אותה יכול למלא בית המשפט ולא הסדר שלילי (כלומר: אין המדובר באיסור להמציא פסק בוררות), שכן מסקנה הפוכה תביא ל"תוצאה קשה שאין הדעת סובלתה".

דנציגר ושהם קבעו, כי לא ניתן להמציא למייקל פלקס ודבורה פלקס - תושבי פלורידה - פסק בוררות של בית דין רבני, בו חויבו לשלם 417,000 דולר לסטיבן ביסק במסגרת סכסוך על השקעה בנכס מקרקעין בהמבורג. ביסק חויב בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את פלקס ייצגו עוה"ד לימור קסלר-דוידור וג'רמי בנימין, ואת ביסק - עו"ד יוסף דסקל.