"כללי הציות הפכו את הבנקאים למפוחדים"

שרת המשפטים, איילת שקד, מביעה את התקווה שבחודשים הקרובים תקדם הממשלה בכנסת את חוק החילוט אחרי שנתיים של הכנות אינטנסיביות. היא דיברה (26.12.17) בכנס למלאת 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לדבריה, "הרשות נלחמת באירן ובגורמים נוספים, ומצליחה לסחוף איתה מדינות אחרות". שקד הוסיפה: "אני מאוד מאמינה בכלי של אכיפה משולבת [המשטרה, הפרקליטות, רשות המיסים, רשות ני"ע והרשות], וככל שנשתמש בו יותר - כך ייטב".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר שהחוק לאיסור הלבנת הון הוא אחד המוצלחים ביותר והוא משיג היטב את מטרתו. "אנחנו צריכים להיאבק בפשע ובשחיתות בכל מקום בו הם מתגלים ולאסוף את כל הכלים", הדגיש, בציינו את תרומתה של הרשות למאבק זה.

ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב גדי סיסו, אמר, שיש מקום לעשות עוד רבות - בעיקר במאבק בעבירות פיננסיות וירטואליות. לדבריו, הדבר מחייב חקיקה אשר תאפשר את שיתוף הפעולה והעברת המידע בין כל זרועות החקירה והאכיפה.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ציינה, כי אירועים כפי שאירעו לבנקים ישראלים בעולם [ובראשם פרשת לאומי ניו-יורק - א.ל], לא יכולים לקרות היום. היא העלתה את השאלה, האם המטוטלת לא נטתה רחוק מדי, כאשר "היום בנקאים מפחדים לפתוח חשבון, הדרישות מלקוחות מאוד מחמירות ויש לזה מחיר. היום כשאני מטיילת בסניפי הבנקים, הפקידים מדברים אתי רק על ציות, ציות, ציות". עוד שאלה בר מהו המחיר שמשלם המשק בשל החמרת הציות, באומרה שאת המחיר משלמים מגוון של תאגידים - החל מבנקים, עבור בחברות היי-טק וכלה בגמ"חים.

"אנחנו מעבירים לבנקים בשנים האחרונות את המסר שיש לנו אפס סובלנות בתחום הציות, ואם יש ספק - שלא יפתחו את החשבון", הוסיפה בר. הלקוחות שחשים בכך הם עולים חדשים, יהודים בתפוצות, חברות פינטק, חברות הלוואות, נותני שירותי מטבע, עורכי דין שמנהלים נאמנויות ועוד. אלו אומנם לקוחות שחלקם בסיכון יותר גבוה, אבל רובם לקוחות נורמטיביים - אמרה בר.

"הבנקאים היום מפוחדים ולכן אני קוראת לגורמי האכיפה לשבת ולחשוב אם אנחנו רוצים קצת להחזיר את המטוטלת", אמרה בר. לדבריה, מחשבות ראשונות בבנק ישראל מדברות על השלמת הפיקוח על אותם גופים, כך שהם יהיו "קו ההגנה הראשון בתחום הציות". אם כך ייעשה, יהיו לאותם גופים פחות חיכוכים עם הבנקים. עוד קראה בר לפרסם מדיניות אכיפה של פרקליט המדינה, ולפיה תהיה רמת התחשבות ברמת הציות של הבנקים ויינתן משקל לפעילות שבוצעה בתום לב ובהתאם לנהלים כאשר יתרחשו אירועי ציות.

ראש הרשות, שלומית וגמן-רטנר, אמרה, כי יש לעבור לגישה מבוססת סיכון ולכללים אחידים של ציות. לדעתה, יש להחיל אותו בהקדם על כל השירותים הרלוונטיים ובהם נותני שירות מטבע, מטבעות וירטואליים ועוד. במענה לדבריה של בר אמרה וגמן-רטנר, כי פיקוח טוב יותר יאפשר ניהול סיכון טוב יותר ויביא לצמיחתם של הגופים הפיננסיים. גם היא אינה רוצה שהמגזר הפיננסי יחשוש לפעול, והזכירה את ההגנה הפלילית הניתנת למי שפועלים בהתאם לנהלים. וגמן-רטנר קוראת להשלים את ההסדרה של גמ"חים, מתווכי נדל"ן ואחרים.