בישראל חיים כ-170 אלף נוצרים

ערב חג המולד 2017, חיים בישראל כ-170 אלף נוצרים. בסוף שנת 2016, האוכלוסייה הנוצרית בישראל היוותה כ-2% מאוכלוסיית ישראל. 78.6% מהם הם נוצרים ערבים. נוצרים ערבים הם 7.4% מתוך סך אוכלוסיית הערבים בישראל. קצב גידול האוכלוסייה הנוצרית כולה עומד על 1.4%, בהשוואה ל-1.8% באוכלוסייה היהודית ול-4% באוכלוסייה המוסלמית.
 
הרכב הגילים של כלל האוכלוסייה הנוצרית שונה מזה של האוכלוסייה המוסלמית ושל האוכלוסייה היהודית. אחוז הצעירים בגיל 19-0 עומד על 27.7%, נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית ונמוך עוד יותר מזה של האוכלוסייה המוסלמית. אחוז בני 65 ומעלה בקרב כלל הנוצרים עומד על 11.3% (בהשוואה ל-13.3% בקרב היהודים ול-3.9% בקרב המוסלמים).

רוב הנוצרים הערבים מתגוררים בצפון המדינה: 70.7% מתגוררים במחוז הצפון ו-13.2% במחוז חיפה. 9.6% מתגוררים במחוז ירושלים. היישובים שבהם ריכוז האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדול ביותר הם נצרת (22.2 אלף), חיפה (15.5 אלף), ירושלים (12.5 אלף) ושפרעם (10.1 אלף), נכון לסוף 2016.

פיזור אוכלוסיית הנוצרים שאינם ערבים שונה מהנוצרים הערבים: 42% מתגוררים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז, 32.6% - במחוז הצפון ובמחוז חיפה, עוד 13.7% - במחוז הדרום ו-10.7% - במחוז ירושלים. האוכלוסייה הנוצרית שאינה ערבית מרוכזות בשלוש הערים הגדולות - תל אביב-יפו (3.9 אלף), חיפה (3.5 אלף) וירושלים (3.2 אלף).
 
877 זוגות נוצרים נישאו בישראל בשנת 2015, רובם נוצרים ערבים. הגיל החציוני בנישואים ראשונים של החתנים הנוצרים בשנת 2015 היה - 29.2, כשנה וחצי יותר מזה של החתנים היהודים ושל החתנים הדרוזים וכשלוש שנים וחצי יותר מזה של החתנים המוסלמים. הגיל החציוני של הכלות הנוצריות הנישאות לראשונה היה 25.3, כחצי שנה פחות מזה של הכלות היהודיות, כשנתיים וחצי יותר מזה של הכלות הדרוזיות וכארבע שנים יותר מזה של הכלות המוסלמיות.

משקי בית "משפחתיים"

בשנת 2016 היו בישראל כ-72 אלף משקי בית שבראשם עמד נוצרי, כ-3% מכלל משקי הבית בישראל. מתוכם כ-39 אלף משקי בית היו של נוצרים ערבים. גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם עמד נוצרי נאמד ב-3.1 נפשות. הוא היה דומה למשקי בית שבראשם עמד יהודי, ונמוך בהשוואה למשקי בית שבראשם עמד מוסלמי (4.7).

בכ-54% ממשקי הבית שבראשם עמד נוצרי, ראש משק הבית היה נוצרי ערבי. הגודל הממוצע של משקי בית אלה היה 3.6 נפשות. כ-79% (כ-57 אלף) ממשקי הבית של הנוצרים היו משקי בית "משפחתיים", הכוללים לפחות משפחה אחת, בדומה לאחוז משקי הבית המשפחתיים בקרב היהודים, ולעומת 93% בקרב המוסלמים.

משקי הבית הלא משפחתיים, שבהם התגורר אדם לבד או כמה אנשים ללא קשר משפחתי, היו כ-21% ממשקי הבית הנוצריים. אחוז זה היה דומה לאחוז שבקרב משקי הבית היהודיים, וגבוה מזה שבקרב משקי הבית המוסלמיים - כ-8% בלבד. כ-7% ממשקי הבית שבראשם עמד נוצרי מונים 6 נפשות או יותר, בדומה לכ-10% ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי, ובהשוואה לכ-34% ממשקי הבית שבראשם עמד מוסלמי.

בישראל כ-60 אלף משפחות נוצריות. התפלגות המשפחות הנוצריות לפי סוג משפחה שונה מזו שבאוכלוסייה היהודית ושונה עוד יותר מזו שאוכלוסייה המוסלמית. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17, במשפחות הנוצריות עם ילדים עד גיל זה הוא 1.8, מתוכן במשפחות הערביות נוצריות - 2.0. נתונים אלה נמוכים בהשוואה למשפחות היהודיות (2.4) ובהשוואה למשפחות המוסלמיות (2.8).

מועסק אחד לפחות

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל בני 15 ומעלה) בקרב נוצרים בגיל 15 ומעלה היה 66.1% (70.9% בקרב גברים ו-62.2% בקרב נשים). שיעור התעסוקה בקרב נוצרים ערבים היה 55.2% (64.6% בקרב גברים ו-45.9% בקרב נשים). לשם השוואה, שיעור התעסוקה בשנת 2016 בקרב יהודים בגיל 15 ומעלה היה 64.9% (66.8% בקרב גברים יהודים, ו-63.1% בקרב נשים יהודיות).

אחוז הבלתי מועסקים בקרב נוצרים בגיל 15 ומעלה היה 3.6% (3.8% בקרב גברים ו-3.4% בקרב נשים). בקרב נוצרים ערבים עמד אחוז זה על 4.4% (3.9% בקרב גברים ו-5.2% בקרב נשים). לשם השוואה, אחוז הבלתי מועסקים בקרב יהודים בגיל 15 ומעלה היה 4.6% (4.6% בקרב גברים ובקרב נשים).
 
ב-59.6 אלף משקי בית נוצריים (82.6% מכלל משקי הבית הנוצריים) היה מועסק אחד לפחות. ב-31.4 אלף משקי בית נוצריים ערביים (80.0% מכלל משקי הבית הנוצרים ערבים) היה מועסק אחד לפחות. לשם השוואה, ב-1,617.1 אלף משקי בית יהודיים (79.7% מכלל משקי הבית היהודיים) היה מועסק אחד לפחות.

צפיפות הדיור במשקי בית נוצריים הייתה 0.99 נפשות לחדר (1.05 נפשות לחדר במשקי בית של נוצרים ערבים). לשם השוואה צפיפות הדיור במשקי בית יהודיים הייתה 0.81 נפשות לחדר.

תעודת בגרות

מבין התלמידים הנוצרים בחטיבה העליונה (חינוך ערבי) 56.2% למדו בנתיב העיוני (55.4% מהבנים ו-56.9% מהבנות). אחוז זה דומה לאחוז שבקרב תלמידי החטיבה העליונה המוסלמים (חינוך ערבי) - 58.1% (55.4% מהבנים ו-60.8% מהבנות), ונמוך מזה שבקרב תלמידי החטיבה העליונה היהודים (חינוך עברי) - 65.2% (67.2% מהבנים ו-63.1% מהבנות).

בתשע"ו (2015/16) התלמידים הנוצרים היו 7.3% מכלל תלמידי כיתות יב בחינוך הערבי. במחזור הלימודים תשע"ו 73.9% מבין תלמידי כיתות יב הנוצרים בחינוך הערבי היו זכאים לתעודת בגרות, עלייה לעומת 72% בשנה הקודמת. שיעור הזכאות לבגרות בקרב הדרוזים היה דומה ועמד על 71.8%, לעומת 56.3% בקרב המוסלמים ו-64.9% בקרב תלמידי החינוך העברי (כולל הפיקוח החרדי).

הערבים הנוצרים מובילים בקבלת תעודות בגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות: 66.2% מהערבים הנוצרים, בהשוואה ל-51.9% מהדרוזים, 41.1% מהמוסלמים ו-55.1% מתלמידי החינוך העברי, קיבלו תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות. בשנת תשע"ו האחוז הגבוה ביותר של מקבלי תעודות בגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות (שהם גם המועמדים פוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה) נמצא בקרב הערבים הנוצרים - 66.2%, לעומת 51.9% מהדרוזים, 41.1% מהמוסלמים ו-55.1% מתלמידי החינוך העברי.