''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 19°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

שר הכלכלה: גורמים אינטרסנטים פגעו בתחרות במשק

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של שר הכלכלה והתעשיה, אלי כהן * תקנים בינלאומיים יאומצו כלשונם ללא התאמות ייחודיות * כיום בישראל יש כ-500 תקנים, מתוכם בכ-250 יש התאמות ייחודיות * חלק גדול מההתאמות בוצעו על-ידי גורמים אינטרסנטים: בקטשופ הישראלי הייתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי * במיטת תינוק הייתה דרישה לסוג עץ מסוים * בקופסאות שימורי תירס שונתה כמות הסיבים המקסימלית * במאכל חלבה הוספה תכולת מים מקסימלית

עומר כרמון
כ"ט כסלו התשע"ח
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן [צילום: הדס פרוש/פלאש 90] צילום: הדס פרוש/פלאש 90

ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום א', 17.12.17) את הצעת החוק של שר הכלכלה והתעשיה, אלי כהן (כולנו). בהתאם להצעה, תקנים בינלאומיים יאומצו כלשונם ללא התאמות ייחודיות לישראל. שינויים הכרחיים יוגשו על-ידי השרים, לא יאוחר מ-60 יום ויאושרו רק על-ידי שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.

"אין שום סיבה לייצר תקנים ייחודיים לישראל", מסר שר הכלכלה. "אימוץ התקנים הבינלאומיים יפחית באופן דרמטי את הרגולציה, יגדיל את מגוון המוצרים ויסייע ביעילות המגזר התעשייתי והפחתת יוקר המחיה. חלק מהסטיות בתקנים הישראלים נוצרו על-ידי גורמים אינטרסנטים המשתמשים בוועדת התקינה כפרקטיקה להגבלת תחרות"

כיום בישראל יש כ-500 תקנים, מתוכם בכ-250 יש התאמות ייחודיות לישראל. לטענת שר הכלכלה, חלק גדול מההתאמות בוצעו על-ידי גורמים אינטרסנטים במסגרת ועדות התקינה אשר פגעו בתחרות במשק הישראלי. לדוגמה בקטשופ הישראלי הייתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי. במיטת תינוק הייתה דרישה לסוג עץ מסוים, מה שצמצם משמעותית את כמות המיטות שמוצעות בישראל לעומת העולם. בקופסאות שימורי שימורי תירס - כמות הסיבים המקסימלית שונתהץ במאכל חלבה הייתה הוספה בתקן הישראלי לתכולת מים מקסימלית שלא קיימת בתקן הבינלאומי, ועוד.

השינוי המוצע מטרתו להחיל את התקינה הבינלאומית גם על כל התקנים הקיימים כיום בישראל, ולא רק על אלו העתידיים, כך שהתקינה הבינלאומית תאומץ באופן גורף. במקומות בהם יסברו שיש לעשות התאמות ייחודיות לישראל, הן ידרשו להיות מבוצעות תוך 60 יום, באישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה. מטרת האישור על-ידי השרים היא להבטיח שההתאמות יהיו במקומות מעטים וחיוניים.
מדיניות זו נועדה להפחית את הרגולציה ולהתאים את התקינה הישראלית לתקינה הבינ"ל ובכך להסיר חסמי סחר ביבוא, להוריד עלויות של המוצרים, להגדיל את מגוון המוצרים בשוק וכיו"ב.

בנוסף, בהצעת החוק, נותרה לשר הכלכלה הסמכות לקבוע רשמיות לשינוי לאומי שאינו מתחייב בתקן במקרים חריגים ביותר של חשש כבד לפגיעה בנושאים כגון בבטיחות/ בריאות הציבור או הגנה על הסביבה.

"תקן רשמי נועד להגן על בטיחות ובריאות הציבור - אולם גורמים שונים הפכו אותו חסם ליבוא - המזין את יוקר המחיה", מסר שר הכלכלה. "היבוא לישראל נועד לספק לציבור הצרכנים מגוון מוצרים, במגוון איכות ומחירים וחסימתו במכוון, הנה חסם יבוא משמעותי. בכל מקום בו נדרשת הגנה על בטיחות או בריאות הציבור - יותאמו התקנים, חסמי יבוא - יבלמו".

הממונה על התקינה במשרד התעשיה והכלכלה, יעקב וכטל, ציין: "ממשלת ישראל שמה לה למטרה לטפל ביוקר המחיה ולהימנע מחסמי היבוא. ברוח מדיניות זו, פועל משרד הכלכלה לאמץ תקינה בינלאומית הכוללת מינימום שינויים, בכדי לא לייצר חסמי יבוא אשר פוגעים ביוקר המחיה. מדובר בהליך מורכב, הכולל מגוון שלבים, ולכן הצעת חוק זו נועדה לוודא כי התקינה תאומץ בהליך בזמן סביר, ללא עיכובים ותייצר תקינה איכותית ומותאמת למקובל בעולם".

אלי אלי אלי יעקב אלי

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה