מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן הן בציבור הרחב הן באנשי מקצוע ומומחים:
• בַּקְבּוּקִית (במקום אמפולה).
• חֵמֶת (במקום "שלוקר"; האקדמיה העדיפה חלופה קיימת מן המקורות).
• כְּמוּסוֹת קָפֶה (במקום קפסולות קפה); וכך גם כמוסות קקאו, כמוסות וניל.
נוסף על כך אושרו כמה מונחים בתחום מדעי החברה, ובהם החידושים:
• אַבְהָתָנוּת (פטריארכליות); אַבְהָתָנִי (פטריארכלי).
• אִמְּהָתָנוּת (מטריארכליות), אִמְּהָתָנִי (מטריארכלי).
אושרו גם מונחים שכבר מקובלים בשימוש: דַּר רְחוֹב ('הומלס') ודָרוּת רְחוֹב.
עוד נקבעו המונחים מֶרְחַב שֵׁרוּת (המרחב הגאוגרפי שתושביו מקבלים שירות ממוסד מסוים או מעיר מסוימת), כִּלּוּי עִיר (urbicide), בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי (infill, בינוי בתוך הרקמה העירונית הקיימת).
כמו-כן נקבע המונח קוֹדָר (קוד תגובה מהירה; QR code), ובתחום המיקרוביולוגיה נקבע חִישַׁת מִנְיָן (quorum sensing, יכולתם של חיידקים לאמוד את צפיפותם בסביבתם על-ידי הפרשה וקליטה חוזרת של מולקולת איתות).
מליאת האקדמיה גם אישרה כמה החלטות בדקדוק:
• צורת הנקבה של אַפּוֹטְרוֹפּוֹס היא אַפּוֹטְרוֹפְּסִית או אַפּוֹטְרוֹפְּסָה, וברבים אַפּוֹטְרוֹפְּסִים, וזאת אף על-פי שלפי ספרות חז"ל צורת הנקבה היא אפוטרופא וצורת הרבים אפוטרופים.
• נטיית הפועל אָהַד היא כנטיית הפועל אָהַב: אֹהַד, יֹאהַד, אֶאֱהַד, יֶאֱהַד. החלטה זו מוסיפה לרשימה של פועלי פ"א יֹאבַד, יֹאמַר, יֹאכַל, יֹאהַב, יֹאחַז, יֹאפֶה, יֹאבֶה את הפועל המחודש אָהַד (חידושו של אליעזר בן־יהודה).
כמו-כן החליטה האקדמיה לקבע את המנהג הקיים בכתיבת ראשי תיבות שמקורם אינו עברי: ראשי תיבות שמקורם בלעז יסומנו בגרשיים, כגון אונסק"ו, ימק"א, נאסד"ק, אף על-פי שהאותיות אינן מציינות מילים עבריות. לעומת זאת ראשי תיבות שמקורם בערבית אין מסמנים בגרשיים - שכן גם בערבית מתייחסים לראשי התיבות האלה כמילים רגילות, כגון חמאס, פתח, דאעש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה