"מה רוצים, שאקח אסלה לאוטובוס?"

"נהגת האוטובוס שפנתה אלי וסיפרה שאין לה שירותים זמינים במהלך יום העבודה, כבר שבוע לא יוצאת לי מהראש. הנהגים הגברים כנראה עושים מה שעשינו בצבא, אבל הנהגות מה?" - תהה יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, בדיון על מסופי קצה לתחבורה הציבורית העירונית. "המדינה מבינה שהפתרון הוא רק תחבורה ציבורית. אני מבקש לזמן דיון עם מנכ"ל משרד התחבורה, יו"ר ומנכ"ל השלטון המקומי ורפרנט האוצר.

אמסלם: "למה שר התחבורה לא הוציא תקנה או חקיקה? למה הרשויות המקומיות לא מוצאות פתרונות? זה התושבים שלך. לא הבאנו לך תושבים מעיר אחרת שיסעו אצלך. מי משתמש בתחבורה ציבורית? ככל שאתה יותר עני אתה נדפק ומקבל שירות מסוכן. אם אלה שנוסעים במרצדס היו נוסעים באוטובוס הנושא מזמן היה מוסדר. כמו שיש מפתח כמה שטח ירוק צריך לתושב, גם בתחבורה ציבורית יש מפרטים. אני מרגיש מושפל בשבילם ויוצא עם מועקה".

יוני קריספין, יו"ר ועד אפיקים: "כנהגים אנו מתחילים יום עבודה בשלוש לפנות בוקר. משרד התחבורה החליט להוריד עומסים מתחנות מרכזיות, ולא חשבו על הנהג. אין מקום לשירותים ולשתות. כבר שנה אני רץ ומתחנן - תנו שירותים כימיים. הבאתי מימון מההסתדרות הלאומית למגורון נייד, אז פקח עירייה בא לתת דוח והכריח אותנו לסלק אותו. נהגים עושים צרכים ברחוב וממלאים מים בברזיות שברחוב. שולחים לנו דוחות כשאנחנו עומדים למלא מים. מה רוצים, שאקח איתי אסלה לאוטובוס? משרד התחבורה אומר לי אני לא המעסיק שלך. המעסיק הביא מהנדס מכספו כי המהנדס שלהם עסוק. עשינו תוכנית אבל אמרו לנו לעבור למקום אחר, וצריך את כל התוכנית מחדש. המנהל אומר אם אני תופס נהג שהשאיר בקבוק שתן בפח, אני קונס אותו. מה אנחנו אמורים לעשות?"

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "המדינה חייבת למצוא פתרונות. בדרך כלל אומרים לעירייה להקים את תחנות הקצה בשטחים חומים. המדינה צריכה לאתר קרקעות שלה. במקומות שאין שטחים, תואיל המדינה לשכור מקום לשכירות ארוכת טווח. זו אחריות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, כמו שבכבישים בין-עירוניים עושים תחנות ריענון למשאיות".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אנו עוסקים בנושא בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית ולא מצליחים להתקדם. מציע ליו"ר הוועדה לזמן שולחן עגול - מדינה ומפעילים".

היו"ר אמסלם סיכם את הישיבה והורה למנכ"ל משרד התחבורה לקיים שולחן עגול אליו יוזמנו רפרנט האוצר משום שמדובר בתקצוב של לפחות 30 מיליון שקל, נציג מינהל התכנון ברמת התחבורה, נציג רשות מקרקעי ישראל, יו"ר מרכז השלטון המקומי והמנכ"ל, נציג משרד המשפטים ונציגי המפעילים והעובדים. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד חודש, ולדברי אמסלם: "אם צריך - נוביל חקיקה, כי מדובר בזכויות בסיסיות של אדם".

תחבורה בין-עירונית תונגש חושית בתוך חצי שנה

בוועדת הכלכלה דנו בנגישות התחבורה הציבורית. ח"כ אילן גילאון אמר שתחבורה ציבורית לא נגישה היא כמו עורק סתום שלא מוביל דם אל הלב. הוא ציין כי ברכבת המצב סביר, למעט העובדה שאדם עם מוגבלות צריך להודיע מראש על הגעתו, והבעיה העיקרית היא בתחבורה הבין-עירונית. ח"כ נורית קורן מתחה ביקרות על כך שמשרד התחבורה חילק רק 1,000 רישיונות למוניות מונגשות ולא מבצע אכיפה נגד נהגים שלא עוצרים לנכים או לוקחים מהם מחיר כפול.

נציגת עמותת נגישות ישראל, מיכל שיק הר טוב, אמרה כי רבים מפחדים להגיש תלונות על נהגים שלא עוצרים לבעלי מוגבלות, ויש בעיה בהדרכתם. נציג מטה מאבק הנכים, ניסים מורביה, סיפר על בעיות קשות בקרון הנכים ברכבת, שמלא בזוגות אופניים. השופטת בדימוס רבקה צוק סיפרה כי היא אם לילד המתמודד עם סכיזופרניה, אך מוגבלותו שקופה. לדבריה, מערכת התחבורה הציבורית כיום גורמת לו לפחד משתק בנסיעה, ולכן היא נאלצת להסיע אותו ממקום למקום. נציגה נוספת סיפרה כי לעיתים השימוש בתחבורה הציבורית הוא סבל צרוף, בגלל שאינה מותאמת לאנשים עם מוגבלות בכלל ובמיוחד לכאלה עם מוגבלות שאינה נראית לעין. נציג עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים, דן קדרון, אמר כי נכים לא יכולים לעלות על אוטובוס בקווים העירוניים, וסיפר כיצד שילם מכספו כדי להזמין להם מונית. יצחק נוימן, הסובל מאספרגר, סיפר כי הוא חווה חוסר סבלנות וזלזול מצד נהגי אוטובוסים במרכז הארץ.

נציג משרד התחבורה, גבי נבון, הגיב לטענות ואמר כי התחבורה הציבורית העירונית מונגשת לבעלי מוגבלויות לפי חוק, והתחבורה הבין-עירונית תונגש חושית – באמצעות מסכים וכריזה – בתוך 6 חודשים. נציג משרד האוצר, הראל שליסל, אמר כי הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים היא מורכבת יותר, לא רק בישראל אלא בעולם כולו.

בתוך כך אישרה היום הוועדה את הצעת משרד התחבורה לתקן את חוק חניה לנכים, על-מנת לקבוע כי במקום חניה מוסדר שנקבע לרכב מסוים – החניה בו תהיה מותרת אך ורק לרכב הנכה שמספרו צוין בתמרור. כיום מי שחונה בחניית נכה שיועדה לרכב מסוים, שמספרו נרשם בתמרור הסמוך למקום החניה, צפוי לקנס של 1,000. אולם אם רכב נכה חונה באותה חניה, על-אף שאינה מיועדת לו, הוא לא מבצע עבירה. מאחר שהפגיעה בנכה שהחניה מיועדת לו היא זהה, בין אם החונה במקום החניה שלו הוא ללא תו נכה או בעל תו נכה, אושר לתקן את החוק ולהבטיח שהחניה תישמר רק לרכב הנכה שלו יועדה.
סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, סיפרה כי המשרד יזם את התיקון בעקבות פנייה שהתקבלה מתושב חדרה, בן 83, שהוא ואשתו נכים ויש להם מקום חניה שמור למספר הרכב שלהם בלבד. התושב סיפר כי במקום מגוריו יש מצוקת חנייה וכאשר נכה תופס לו את המקום לא ניתן להזיזו או לבצע אכיפה, והמשמעות היא כאילו לא הקצו לו מקום חניה. לכן, הסבירה עו"ד ראובני, התיקון נועד לכך שנכה שקיבל מקום חניה מסוים יוכל ליהנות ממנו ולא אף אחד אחד, גם לא נכים אחרים.