שלושה מדענים מישראל זכו בפרסי בלווטניק

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו-יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו (יום ד', 29.11.17) על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל. פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית.

היוזמה, אשר נוסדה ב-2007 בארה"ב, היא תוכנית הדגל של קרן משפחת בלווטניק והיא מנוהלת על-ידי האקדמיה למדעים של ניו-יורק. השנה יוענקו הפרסים לראשונה בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שלושה מדענים ומהנדסים צעירים יקבלו כל אחד מענק בלתי מוגבל בסך 100,000 דולר - מהפרסים הגדולים ביותר שהוענקו לחוקרים בתחילת דרכם.

מבין 47 מועמדים, הנמנים עם חברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42 ושהומלצו על-ידי האוניברסיטאות, בחרו ועדות השיפוט המדעיות שלושה זוכים מצטיינים בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה, וכימיה - אחד מכל תחום.

עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו-יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבינלאומית.

ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2018:

צילום: ד"ר צ'רלס דיזנדרוק [צילום: דוברות הטכניון]

ד"ר עודד רכבי (36), מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב - עבודתו פורצת הדרך של ד"ר רכבי חושפת מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה שאינם תלויים בשינויים ברצף ה-דנ"א (הורשה של מולקולות רנ״א). מנגנוני ההורשה האלה מאפשרים בין היתר לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בירושה - צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים.

ד"ר צ'רלס דיזנדרוק (37), פרופסור משנה, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - ד"ר דיזנדרוק הינו מומחה בתחום ההולך וגדל של "מכאנוכימיה", שבו כוח מכני משמש להנעת תגובות כימיות. באמצעות מכאנוכימיה ניתן לפתח חומרים "חכמים" אשר מגיבים עם מאמץ מכני ומדווחים על פגיעה מכנית ברמה המולקולרית ואף מסוגלים לתקנה בצורה אוטונומית.

פרופ' ענת לוין (39), פרופסור-חבר, הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל - פרופ' לוין הביאה לתרומות פורצות דרך בתחום המתפתח של צילום חישובי, אשר עושה שימוש בטכניקות חישוביות כדי לפתח יכולות הדמיה חדשות שמצליחות לגבור על הגבולות של מערכות אופטיות מסורתיות (ומערכות הדמיה אחרות). המחקר שלה מיושם, בין היתר, בשיטות לחידוד תמונות שהיטשטשו כתוצאה מרעידה של המצלמה בידי הצלם או מבעיות פוקוס, בהוספת צבע לתמונות ישנות שצולמו בשחור-לבן, ביצירת מסכי תלת ממד המאפשרים חווית צפייה ריאלית יותר, ועוד.

"שלושת הצעירים יוצאי הדופן הללו מגלמים את הרוח החדשנית ואת העומק המדעי של המוסדות האקדמיים והמחקריים בישראל", ציין לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "עבודתם של החוקרים המבריקים הללו תקדם את המדע ברחבי העולם לדורות הבאים".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: "פרסי בלווטניק ממלאים את הצורך בהכרה ובתמיכה במדענים צעירים בישראל שהגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן. ועדות השיפוט המדעיות נדרשו למשימה מאתגרת כדי לזהות את החוקרים הבולטים ביותר בקרב עשרות חוקרים צעירים מצטיינים".

אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו-יורק, אמר כי "באמצעות איתור החוקרים המבטיחים ביותר בישראל והתמיכה בהם, הפרסים הללו לא רק יעניקו השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית, אלא גם יאפשרו לצעירים המבריקים והטובים ביותר בישראל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של פרסי בלווטניק, אונליין ופנים-אל-פנים, וייצרו שיתופי פעולה גלובאליים בעלי השפעה חסרת תקדים. יתרה מזאת, באמצעות הרשת העולמית של האקדמיה למדעים של ניו-יורק, ההישגים המדעיים של ישראל יזכו לבולטות אף רבה יותר מכפי שהם זוכים לה כיום".

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018. חתני הפרס יצטרפו לרשת של עמיתיהם כחברים בקהילת המדענים של בלווטניק, המונה כיום למעלה מ-220 זוכי פרסי בלווטניק מן התוכנית האמריקנית בת העשור. חתני הפרס יזכו גם הם להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו-יורק המתקיים מדי קיץ, אליו מתכנסים החוקרים להחליף רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות.