הפרקליטות השמידה ראיות בעניין דוד - ואולי אף מחקה קבצי מחשב

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ידעה שמתנהלת לכל הפחות בדיקה בעניינה של פרקליטת המחוז לשעבר, רות דוד, כאשר השמידה את התיק אותו גנזה דוד בחופזה בעניין רשות המיסים. לפיכך, מדובר בחשד כבד שהייתה זו השמדה מכוונת של ראיות. כך עולה מבדיקת News1. במקביל עולה חשש כבד, כי גורמים בפרקליטות מחקו במזיד ממערכת המחשב שלה פניות שנגעו לאותו תיק, או שפרקליט המדינה, שי ניצן, שיקר במזיד לנציב הביקורת דוד רוזן, כאשר טען שלא התקבלו פניות כאלו.

רוזן מצא (20.11.17), כי דוד החליטה בתוך ארבעה ימים ביולי 2004 - כולל פגרת סוף השבוע - לגנוז את תיק החקירה בתלונתו של רפי רותם על שחיתות ברשות המיסים. היא עשתה זאת בניגוד להמלצת המשטרה, לאחר שקיבלה דוח בן 160 עמודים מהפרקליט המלווה ובלא שבדקה את התיק בעצמה. פרטים נוספים שנודעו כעת (ראו בהמשך) מלמדים, כי הפרקליט המלווה היה מנחם מזרחי - כיום שופט בית משפט השלום בראשון לציון.

רוזן גם גילה, כי התיק בוער פיזית בשנת 2014 - עשר שנים לאחר המועד בו ניתן היה לבערו על-פי נוהלי הפרקליטות. בפרקליטות לא נמצא תיעוד לגבי זהותו של מי שהחליט על הביעור ולגבי נימוקיו. כעת מעלה כאמור בדיקת News1 את החשד, כי מדובר היה בעבירה מכוונת של השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט.

מכשולים בדרכה של גרסטל

צילום: לא נענתה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

עו"ד רונאל פישר נעצר לראשונה ביולי 2014, ודוד – שהייתה אז שותפתו – ייצגה אותו בהליכי המעצר. באותם חודשים חשף יואב יצחק ב-News1 את קשרי השוחד שהתקיימו בין דוד לבין פישר בשנים האחרונות לכהונתה של דוד כפרקליטת מחוז ת"א (פלילי), ששימשה בתפקיד בשנים 2010-2002. באותו חודש פנה יו"ר אומ"ץ המנוח, אריה אבנרי, אל נציבת הביקורת דאז, הילה גרסטל, בבקשה לבדוק את פרסומיו של יצחק.

גרסטל פנתה ביולי 2014 לפרקליטות מחוז ת"א וביקשה לקבל את התיקים בהם טיפלה דוד ואשר בהם ייצג פישר את החשודים. ככל הידוע, פישר לא היה קשור לתלונתו של רותם, ולכן הפרקליטות לא הייתה צריכה להעביר תיק זה לגרסטל. אולם מעצרו של פישר ופנייתה של גרסטל היו אמורים להביא לכך שאיש לא יגע בשום תיק בו טיפלה דוד – גם אם הפרקליטות התעלמה מפרסומיו של יצחק ומטענותיו החוזרות ונשנות של רותם על אופן הטיפול בתלונתו. העובדה שתיק רשות המיסים בוער בפתאומיות עשר שנים לאחר המועד, ושלא נותר כל תיעוד בנוגע לנסיבות ביעורו, מעלה חשד כבד שמדובר היה בהשמדת מכוונת של ראיות לקראת חקירה אפשרית.

החשד מתחזק לנוכח המכשולים שהערימה הפרקליטות בדרכה של גרסטל. תחילה השיבה לה ממלאת-מקום פרקליט המחוז, נאוה שילר, באומרה שתיק אחד בוער (כיום ידוע שהיה זה תיק החקירה הראשון נגד מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר, יוסי וסרמן, שהשבוע נשלח לכלא), תיק אחד נגנז, אחד נמצא עדיין בהליכים ואחד נוסף מצוי בפרקליטות. גרסטל ביקשה לקבל את התיקים הפתוחים ולא נענתה. בסוף 2014 הודיע לה פרקליט המחוז, שלמה (מומי) למברגר, כי בשל עיצומי הפרקליטים לא יוכל להעביר את התיקים; התשובה ניתנה על דעתו של ניצן. כיום למברגר הוא משנהו של ניצן לעניינים פליליים.

רק במאי 2015, ביום בו נעצרה דוד, התקשרה מזכירתו של למברגר לנציבות הביקורת ומסרה שניתן לקבל את התיקים בהם טיפלה דוד. מאוחר יותר באותו יום טען למברגר בכתב, כי התיקים המתינו לגרסטל במשך למעלה מחודש, אך בשל תקלה טכנית – לא נמסר לה על כך. גרסטל סירבה לקבל את התיקים, מתוך הנחה שפתיחת החקירה הפלילית הגלויה נגד דוד, תביא את גורמי החקירה לבדוק גם את פעולותיה כפרקליטת המחוז. אלא שניצן הורה למח"ש שלא לחקור חשדות אלו, ומאוחר יותר קיבל גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. דוד עומדת לדין יחד עם פישר, באשמה שהדליפה לקבלן יאיר ביטון פרטים חסויים מחקירתו.

משרד המשפטים לא השיב לשאלת News1 בדבר המועד המדויק בו בוער התיק, וגם עובדה זו מחזקת את החשד שהביעור נעשה במועד בו אסור היה לעשות זאת. המשרד גם לא ענה לשאלה, האם זהו התיק היחיד שאליו הייתה קשורה דוד ואשר בוער בעת החקירה נגדה; גם לשתיקה זו יש משמעות.

שאלות על חוות הדעת

צילום: שאלות שלא זכו למענה [צילום: בוצ'צ'ו]

במקביל, הגיעה לידי News1 החלטתו המלאה של רוזן בפנייתו של רותם. רוזן כותב, כי בחוות דעתו המליץ מזרחי בצורה מנומקת ומפורטת לגנוז את התיק. במרכז חוות הדעת עמד החשד ולפיו קיים קשר ישיר והדוק בין בכירים באגף המכס בתל אביב לבין עבריינים שעסקו בהברחת סיגריות. החשד היה, כי אותם בכירים מדווחים לעבריינים על מידע מודיעיני שנאסף בעניינם ועל חיפושים צפויים במכולות ששימשו להברחות.

רוזן אומר, כי אינו מטיל שמץ של דופי במזרחי ובחוות דעתו, אך "לא ניתן שלא לציין מספר שאלות העולות מחוות הדעת עצמה, שנראה כי לא זכו לטיפול או למענה בטרם גניזת התיק". בין היתר ציין אחד מבכירי המכס בתל אביב באותה עת, כי עבריין ההברחות הוא "כמו אח עבורו" וכי נכח באירועים שלו. הראיות גם הצביעו על קשר הדוק בין הבכיר לבין אחד מ"עובדיו" של אותו מבריח, והעלו קשר מחשיד בינו לבין חשודים אחרים בהברחות. רוזן גם אינו מבין מדוע המידע שמסר רותם הועבר לטיפולה של נציבות שירות המדינה ולא לטיפולה של המשטרה. ייתכן שלתמיהות אלו היה מענה בחומר החקירה, הוא מעיר, אך כאמור – התיק כולו בוער.

רוזן גם דוחה את ההשערות שהעלה ניצן לגבי הרקע להחלטתה של דוד. ניצן שיער שייתכן שפרקליטות המדינה הייתה מעורבת בהחלטה על הסגירה. הוא ציין בהקשר זה, כי במהלך החקירה התקיימה פגישה עם פרקליטת המדינה דאז ולימים שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, בנוגע לשאלה מסוימת שנגעה להאזנות סתר לחשודים. רוזן משיב באומרו, כי לא סביר שדוד הספיקה להתייעץ במהלך סוף השבוע, ודווקא מעורבותה הקודמת והנקודתית של ארבל חייבה בחינה נוספת של ההחלטה לפני שהתקבלה.

"אם במהלך ליווי החקירה נדרשה מעורבותה של פרקליטת המדינה דאז, הכיצד ניתן לטעון כי בהחלטה המשמעותית ביותר לגבי גורלו של התיק לא נדרשה מעורבותו של מי מפרקליטות המדינה", כותב רוזן. "ניתן להניח שלו גורם מוסמך בפרקליטות המדינה היה נדרש לנושא, מן הסתם עמדתו ב'מגה תיק' שכזה לא הייתה מתקבלת תוך ארבעה ימים, ללא עיון בחומרי חקירה מרכזיים". דוד הייתה חייבת לעיין בעצמה בתיק, קובע רוזן.

לגבי ביעור התיק אומר רוזן, כי לא ניתן להשלים עם מצב בו נעלם גם התיעוד שנוגע להחלטה על הביעור. הוא גם מתקשה לקבל את טענתו של ניצן, לפיה במערכת הממוחשבת של הפרקליטות לא נמצאו מסמכים או פניות בקשר לתיק מאז שנת 2007. רותם פנה שוב ושוב, הוא לא היה אדם אלמוני וליוו אותו 14 קציני חקירות ומודיעין ברשות המיסים – מציין רוזן.

News1 מציין, כי אמירה זו של רוזן מעלה חשש חמור במיוחד להשמדת ראיות או לשקר מכוון מצד ניצן – שכן לא ייתכן מצב בו במערכת ממוחשבת ממשלתית עתירת-גיבויים, לא נותר זכר למסמכים שתויקו בה. אם אכן אין מסמכים כאלו, הרי שמאן דהוא טרח במועד כלשהו לעבור על כל המערכות והגיבויים ולמחוק אותם. אפשרות שנייה היא, שניצן – שנתפס שוב ושוב בשקרים – נמנע גם הפעם מלומר את האמת, והפעם כדי לשבש את עבודתה של נציבות הביקורת. רוזן אינו מתייחס לאפשרויות אלו וממילא אינו מכריע ביניהן.