שלוש ערכאות דנו בדוח חניה של 100 שקל

קנס חניה בן 100 שקל העסיק שלוש ערכאות והגיע עד בית המשפט העליון - מקרה קיצוני המדגים את אחת הסיבות לעומס בבתי המשפט.

עדנה לוין קיבלה בפברואר 2016 דוח חניה ברחוב רמז בתל אביב, בסך 100 שקל, משום שחנתה במקום אסור. היא ביקשה להישפט, ובבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב טענה שהתמרור במקום לא היה ברור. בית המשפט הרשיע את לוין לאחר שקבע, כי לא הוכיחה שעשתה ככל שניתן כדי למנוע את העבירה, והורה לה לשלם את הקנס המקורי - 100 שקל.

לוין לא ויתרה וערערה לבית המשפט המחוזי בעיר, אשר דחה את הערעור וקבע שלא נפלה טעות בממצאיו של בית המשפט לעניינים מקומיים. לוין פנתה לביהמ"ש העליון, באמצעות עו"ד עודד קריב, בטענה שמדובר בשאלה עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי: "מהי מידת הזהירות הנדרשת מנהג סביר המבקש לחנות במקום מסוים מבלי להפר את הוראות חוק העזר העירוני".

השופט יוסף אלרון דחה (19.11.17) את בקשתה של לוין לערער לאחר שקבע: "עניינה של הבקשה מצומצם לנסיבותיה של המבקשת, ותו לא. טענותיה של המבקשת עלו ונדונו בפני הערכאות הקודמות, אשר הכריעו כי על המבקשת מוטלת הייתה החובה לבדוק האם מוצב בהמשך הרחוב תמרור המגביל את החניה, ומנגד קבעו, כי אין להטיל על הרשות חובה להציב תמרורים המגבילים את החניה בכל מקטע של הרחוב". גם לגופם של דברים אין מקום לערער, הוסיף אלרון, שכן הדרישה שהוטלה עליה - לצעוד עד קצה הרחוב ולבחון אם יש תמרור המגביל את החניה - הייתה סבירה.