תביעת רשלנות מקצועית נגד עו"ד

( 22-10-17) יוסף פריאל הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 10 מיליון שקלים (מטעמי אגרה) כנגד עו"ד עופר גלוזמן מרמת השרון המתמחה בליווי עסקות, בעילות של רשלנות מקצועית והפרת אמונים.

במבוא לתביעה נאמר כי היא מגוללת את סיפור עשייתו של התובע שזכה להצלחה כלכלית ועסקית אדירה, נגע בפסגות של עושר ומעמד עסקי, וכל אלו אבדו תוך זמן קצר בעטיים של שלושה: מחלה ארורה, נוכל מתוחכם, והפקרתו של התובע על-ידי הנתבע, מי שבימיו הטובים היה ידיד קרוב, עורך הדין של המשפחה, מי שרכש נכסים בעבור המשפחה, הופקד על ניהול עיזבונה, ביצע את העסקות שביצע התובע, היה בן בית בקרב משפחתו של התובע, וקיבל ממון רב עבור עבודתו המקצועית.

לדברי פריאל שנים ארוכות נלחמו הוא ומשפחתו ברמאים, באלו שעשקו אותו, וגזלו ממנו וממשפחתו את ממונם, נלחמו וכשלו. כישלונם להציל את רכושם נטען בתביעה רק חידד להם את גודל רשלנותו של הנתבע, ואת העובדה המצערת שלא יוכלו להציל את רכושם, וכל שיוכלו לקבל אם יצליחו בכך בפני בית המשפט המחוזי מרכז, יהיה פיצוי חלקי בלבד על נזקיהם. פיצוי שאין בו לבטא את גודל הנזק האמתי שגרם להם הנתבע, זאת כאשר התעלם מנורות האזהרה שהבהבו ואמורות היו להביא אותו לבצע את תפקידו כשומר הסף של התובע כאשר בחר להעדיף לקבל שכר טירחה בגין עסקה פח יקוש עליה החתימו צדדים שלישיים את התובע עת הנתבע שידע או היה חייב לדעת שאינה מבטאת רצון אמתי של התובע, אלא היא תולדה של מפגש אומלל בין נוכלים ורמאים מצד אחד לבין קרבן חולה מצד שני שאינו יכול להגן על עצמו, ואינו יודע שאינו יכול להגן על עצמו.

לטענת התובע הנתבע שליווה אותו הפקיר אותו בהתקשרות כלכלית בסכומים גבוהים ביותר, בתנאים מסחריים נטולי כל היגיון. על-פי כתב התביעה המדובר היה בעסקה לרכישת 70% ממניותיהן של חברות רומניות מפסידות וכושלות שהיו בהפסדים מתמשכים ובחובות אדירים שרק הלכו ותפחו לאחר העסקה. כך טוען התובע כי עושר אישי רב שצבר בשנות עבודה ארוכות ירד לטמיון במסגרת עסקה אחת, וכי בשל רשלנותו המקצועית של הנתבע שהפר את חובת הזהירות שלו וחובת האמון שניתן בו, הן כחבר משפחה והן כעורך דין מלווה לתובע, נגרם לתובע חורבן כלכלי, עגמת נפש, והפסד של סכומי עתק.

הנתבע נאמר בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד עודד שטייף אשר היה במקום ובמעמד לשמור על התובע, התרשל בתפקידו באופן האומלל ביותר שניתן לייחס לעורך דין בכלל, לעורך דין במעמדו המקצועי בפרט, ולעורך דין במעמדו של הנתבע שהנו חבר המשפחה, איש אמון על התובע ומשפחתו-מקל וחומר.
בתביעה מצוין כי פריאל (שימש בעברו כסגנה של חנה זמר עורכת העיתון דבר) הקים בשנת 1991  יחד עם חברת אלביט את המרכז הדיאגנוסטי הראשון בבודפשט שבהונגריה,  ושימש כמנהלה של החברה שהחזיקה בפעילות זו בשם: EUROMEDIC INTERNATIONAL,  וכי במימוש מניותיו בחברה זו הוא הצליח לצבור הון של כ-20 מיליון אירו.

לדברי התובע בשלהי שנת 2009 בשלבי אבחון מחלתו הוא פוטר מעבודתו בחברה, ומצבו משך אליו פונים רבים שרצו לעניין אותו במיזמים כאלו ואחרים. אחד מהם, זה שבסופו של דבר הביא עליו את המפגש עם העסקה לרכישת מניותיהן של החברות הרומניות, היה אגדת העבר של הכדורסל הישראלי מיקי ברקוביץ.

ברקוביץ נאמר בתביעה חתם על הסכם לאיתור עסקות עבור חברת EUROMEDIC וככל הנראה לאחר שהתובע פוטר הצליח ברקוביץ לגרום לו המשיך בהתקשרות עמו באופן אישי. ברקוביץ מציין התובע נהג להגיע ולאסוף אותו בהיותו מנוע מלנהוג בשל מצבו הרפואי ולקחת אותו לפגישות היכרות עם פרויקטים אפשריים.

לטענת התובע משפחתו פנתה אל ברקוביץ וביקשה ממנו להפסיק להביא לתובע הצעות לעסקים, אך הוא המשיך ואף חידש את ההתקשרות עם התובע, ואף חתם עמו על חוזה חדש שהבטיח לו תשלום חודשי מראש בסך 10,000 אירו למשך 6 חודשים.

בתביעה נאמר כי בחודש נובמבר 2009 הכיר ברקוביץ לתובע את דורון אנגלוביץ, האיש רימה אותו וגזל ממנו סכומי עתק בעסקה לרכישת מניות בחברות הרומניות. לדברי התובע במעורבותו של ברקוביץ ובהיותו במצב רפואי קשה, ובכושר קוגנטיבי מוגבל מאוד, כשהוא מיוצג על-ידי עו"ד גלוזמן נחתם בינו לבין החברות הרומניות מסמך כוונות לפיו הוא קיבל אופציה לרכישת 70% ממניותיהן תמורת 3.3 מיליון אירו.

לדברי התובע מדובר היה בעסקה שאסור היה לו ליטול בה חלק, שלא ביטאה רצון אמתי מצידו, אלא הייתה תולדה של מפגש אומלל בין נוכלים ורמאים מצד אחד לבין קרבן חולה מצד שני שאינו יכול להגן על עצמו ואינו יודע שאינו יכול להגן על עצמו. לטענתו הנתבע התרשל בתפקידו באופן האומלל ביותר בכך שלא נקט במאמצים סבירים למנוע את יציאתה של העסקה אל הפועל והעדיף לקבל שכר טירחה בגין העסקה.