"הסתרת לוחיות זיהוי של אופנועים - הכנה לפשע?"

ד"ר טובה רוזנבלום, ממציאת "המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים" שבחוג למדעי ההתנהגות שבמסלול האקדמי במכללה למינהל, עורכת כנס נוסף במסגרת כנסיה היחודיים, ביום חמישי 5.02.04.

הפעם יוקדש הכנס לנושא "תאונות דרכים, הצלה ושיקום", וזאת לאחר שיו"ר תת הוועדה לנושא בטיחות בדרכים בוועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), הביע בישיבה האחרונה השתאות עמוקה לנוכח עצם קיומה של סוגיית ההנצלה: "איך לא חשבתי על זה קודם?" שאל ח"כ ארדן, ספק את עצמו ספק את הנוכחים, ורק מזכירתה הוותיקה של הועדה, לאה ורון, חייכה לעצמה בסיפוק על שהעלתה את הנושא על סדר היום.

ורון הזמינה את ד"ר קובי פלג - ראש המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, העוסק בטרור, תאונות דרכים והפגעויות בית ופנאי. בישיבה שאל שר האוצר בנימין פוטין את הנוכחים מה יוכלו לעשות עם יציע, לשון משאלת דגה זהב, סכום כסף בלתי מוגבל למלחמה בתאונות הדרכים.

הנוכחים נאלמו דום, ואפילו ד"ר משה בקר לא העלה רעיון יצירתי כלשהו, עד אשר ד"ר פלג קם וגילה לארדן את קיומם של אמבולנסים ושאר עזרי עזרה ראשונה המסוגלים להציל חיים.

אלא שלקראת מחר שמר משום מה משרד יחסי הציבור האחראי על פירסום הכנס עד כה בסוד את הלו"ז, אשר רק לחץ פיזי מתון חושף את הפרוט שלהלן: 9:30 - 11.00 מושב פתיחת הכנס, אותו תנחה ד"ר רוזנבלום, ועימה ישאו דברים פרופ' יעקב רוזנברג, רקטור המסלול האקדמי במכללה למינהל, ח"כ גילה פינקלשטיין ואחד, אביגדור ליברמן, שר התחבורה.

יבלוט אגב בהעדרו, ראה הכבר לא כל כך חדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולדימיר רובין.

מרצה אורח מחו"ל: פרופ' ג'. א. רוטנגטר, אוניברסיטת גרונינגן, הולנד. המושב ראשון יכלול 2 פנאלים במקביל: 11.20-12.50 פאנל 1 בהשתתפות יצחק קאול, יו"ר הועד המנהל של המסלול האקדמי במכללה, וחברי הכנסת גילה פינקלשטיין ונסים דהן.

הרצאות: ד"ר עדי רונן, המחלקה להנדסה, תעשיה וניהול, אונ' בן גוריון בנגב: "התאמה בין דחק הפיזיולוגי, מדדי הביצוע והרגשת הנהג". קובי סוררו, תהל אוזן, מירב מרגלית, ד"ר טובה רוזנבלום, המכהנת גם במחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, "הסתרת לוחיות זיהוי של אופנועים - הכנה לפשע ?" ד"ר דני הופיין, המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש: "תוצאותיה ארוכות הטווח של פגיעת ראש טראומטית והמשתנים המנבאים אותן: 10-20 שנים לאחר הפגיעה".

11.20-12.50 פאנל 2: ד"ר אלי בן אליעזר, מנכ"ל המסלול האקדמי, המכללה למינהל וח"כ ניסן סלומינסקי, ד"ר טובה רוזנבלום: "שוטרים, הולכי רגל וחיפוש ריגושים", ד"ר קובי פלג, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר תל השומר: "המניעה שאחרי התאונה - תרומת מערכת הבריאות להפחתת הקטל בדרכים", ד"ר משה ורדי, מנהל השרות הפסיכיאטרי, מנהל התחנה לילדים נפגעי תאונות דרכים וטרור, בית לוינשטיין: "תאונות דרכים אצל ילדים אספקטים פסיכולוגיים, השלכות קליניות ומניעתיות.

מושב שני - מליאה: יוסי דאובר יו"ר חבר הנאמנים, המסלול האקדמי המכללה למינהל וח"כ גלעד ארדן, יו"ר הועדה הפרלמנטרית לתאונות דרכים, ד"ר איאן נוי אוניברסיטת אוטווה, קנדה: "הנדסת אנוש בדרכים - מה כדאי לקחת מקנדה לישראל", וסיכום: ד"ר טובה רוזנבלום, וח"כ איתן כבל.

"שוטרים, הולכי רגל וחיפוש ריגושים" הוא דוגמא למחקר שמטרתו הייתה לבחון את האפקט הדיפרנציאלי של נוכחות השוטר ליד מעבר חצייה מרומזר על התנהגותם של הולכי רגל מחפשי ריגושים ולא מחפשי ריגושים, בתנאים משתנים. שלושה נסיינים התמקמו בסמוך לצומת דו-סיטרי עמוס וצפו בהולכי רגל שהמתינו בצידו השני של הכביש במעבר חצייה מרומזר בדרכם לאוניברסיטה.

לאחר חצייתם את הכביש (בין אם באור ירוק או באור אדום) 79 מהסטודנטים התבקשו על-ידי הנסיינים להשתתף במחקר העתידי העוסק בהרגלי סטודנטים. לצורך כך הם התבקשו למסור את מספרי הטלפון שלהם. הסטודנטים הללו לא היו מודעים לכך שהתנהגותם בצומת תוצפתה על-ידי הנסיינים. ניסוי זה נערך ב-4 תנאים שונים: בנוכחות או ללא נוכחות שוטר ובמצב של לחץ זמן או היעדר לחץ זמן להגיע לשיעור. שבועיים לאחר מכן אותם 79 משתתפים (ששיתפו פעולה עם הנסיינים לאחר חצייתם את הצומת) הוזמנו באופן פרטני להעברת שאלון חיפוש ריגושים סקלה V SSS.

ההשערה הבסיסית של המחקר הנוכחי הייתה שרוב הולכי הרגל, ללא קשר לגורמים אישיותיים, יכבדו את חוקי הכביש יותר בנוכחות שוטר. בפועל לא היה הבדל במספר הולכי הרגל אשר חצו באור אדום עם ובלי נוכחות שוטר.

נוכחות השוטר לא מנעה מהולכי רגל הגבוהים בחיפוש ריגושים מאי ציות לאור אדום כפי שכפי שנצפה בנוכחות הנמוכים בחיפוש ריגושים. בקרב אלו שחצו באור אדום היו יותר גבוהים בחיפוש ריגושים מאשר נמוכים. בנוסף, יותר גברים מאשר נשים חצו באור אדום תוך התעלמות מנוכחותו של השוטר.

לא נמצאו יחסי גומלין בין מין ונוכחות השוטר בחצייה באור אדום. נמצאו יחסי גומלין בין מגדרם של הסטודנטים להיותם ממהרים או לא ממהרים בחצייה באור אדום. עבור גברים לחץ הזמן היווה מעין מאיץ לחצייתם את הכביש באור אדום. יחסי גומלין נמצאו גם בין תכונת חיפוש ריגושים לבין לחץ הזמן בחצייה באור אדום.

ועל שאר הטיפים לשמירה על נפשותינו - בדיווח פוסט הכנס.