היומון הממסדי המצרי "אל-מסאא" פרסם ב-2.2.2004 מאמר מערכת בו שיבח את פעולות ההתאבדות וקרא לארגונים הפלשתינים שלא לפרסם את שמות המתאבדים כדי לא לפגוע במשפחותיהם.
המאמר מתייחס בעיקר לנשים מתאבדות, ככל הנראה בעקבות הוויכוח בתקשורת הערבית על שיגורה של המחבלת המתאבדת במעבר ארז, רים אל-ריאשי, שהייתה אם לשני תינוקות. להלן המאמר שתורגם על-ידי מכון ממר"י [www.memri.org.il]:
"אנו שואלים שוב מדוע הארגונים הפלשתינים השונים מתעקשים לפרסם את שמו של כל מי שמבצע פעולת מסירת נפש נגד הישות הציונית?
אין לנו ויכוח בנוגע לשאלת הלגיטימיות של פעולות אלו מפני שהן נחשבות לנשק חזק בו משתמשים הפלשתינים נגד אויב ללא מוסר או דת, [אויב] שיש ברשותו נשק קטלני, [נשק] האסור על-ידי החוק הבינלאומי, שהוא אינו נרתע מלהשתמש בו נגד העם הפלשתיני חסר המגן.
גם אם נהרגו במהלכה [של פעולת מסירת הנפש] אזרחים או ילדים - האשמה אינה מוטלת על הפלשתינים אלא על מי שהכריח אותם לפנות לדרך פעולה זו.
בסופו של דבר, ראוי לברך כל פלשתיני או פלשתינית הפונה לבצע פעולת מסירת נפש באורך רוח וכדי לקבל גמול בעולם הבא, כשהיא מקריבה את חייה (לשון נקבה מופיע במקור) עבור דתה ומולדתה ויודעת כי היא לא תשוב לעולם מפעולה זו.
פרסום שמות השהידים - מתנה לישות הציונית
אבל, בה בעת, אנו תוהים לגבי הסיבה לפרסום שמות מבצעי פעולות [מסירת הנפש], שהוא מתנה יקרת ערך שההתנגדות הפלשתינית מעניקה ליישות הציונית. [שהרי] מייד עם קבלת מתנה זו ממהרים צבאות היישות [הציונית] אל בית משפחת השהיד הדואבת מאובדן בנה, כדי להכפיל את כאבה באמצעות הריסת ביתה, ואף יותר מכך, שכן תמיד בית משפחת השהיד נהרס ברשלנות וגורם לקריסת בית שכן או גורם לנזקים חמורים.
אנו מבקשים ממנהיגי הארגונים האלו: תנו לנו סיבה טובה אחת לתועלת שבפרסום שמות השהידים שיש להניח שמסרו את נפשם עבור סוגיה של דת, מולדת ועם ולא עבור שום סיבה אחרת. ההתנגדות הלבנונית פרסמה [את שמות] אלו שהלכו בדרך זו במשך שנות הכיבוש הציוני [בלבנון] ללא שום הצדקה הגיונית. אנו הופתענו מכך שההתנגדות הפלשתינית נוקטת באותה שיטה, גם כן ללא שום הצדקה.
השהידים בלבנון לא היו בשליטת הכיבוש הישראלי
זאת למרות שהמצב שונה שכן השהידים במקרה הלבנוני כמו סנאא מחידלי ונשים אחרות גרו בשטחים שלא היו בשליטת הכיבוש הישראלי מה שאינו תקף לגבי המקרה הפלשתיני".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה