לבדוק חשש לתצהיר שקר של הפרקליטות

בעקבות תחקיר News1, פנה ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) לחברת מפלגתו, שרת המשפטים, איילת שקד, בבקשה שתבדוק "חשש מתצהיר שקר בנושא הקצאה של 50 מיליון שקלים לתלמידי המוכש"ר הנוצריים בלבד"

"עניינה של פניה זו בתשובת המדינה שהוגשה לבג"ץ בעתירת בתי ספר חרדיים ומוסלמים שנמצאים במעמד המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר), שהלינו על כך כי משרד האוצר הקצה תקציב של חמישים מיליון שקלים שיועד רק לבתי הספר הכנסייתיים במעמד המוכר שאינו רשמי, בעקבות שביתתם לפני פתיחת שנת הלימודים בשנה שעברה, שביתה שיסודה בקיצוצים שנעשו בתקציב המוכש"ר כולו בכהונת השר לשעבר שי פירון", כתב ח"כ סמוטריץ'.

"באתר החדשות News1 נחשף סיכום דיון פנימי בהשתתפות בכירי פרקליטות המדינה, ובראשם המשנה ליועמ"ש (חקיקה), רז נזרי, וראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אסנת מנדל, דיון שהסתיים בתובנה חד-משמעית של צמרת הפרקליטות ולפיה הקצאת עשרות מיליוני השקלים לבתי הספר הכנסייתיים פוגעת בשוויון ולא ניתן יהיה להגן עליה בבג"ץ".

"חוות הדעת החד-משמעית בנושא הובילה להמלצה על הקמת צוות שיבחן הקצאה נוספת של כספים לבתי הספר החרדיים והמוסלמיים. אלא שכעבור זמן שינתה הפרקליטות את עמדתה באופן לא מוסבר והודיעה לבג"ץ כי רק מי שאינם יהודיים יזכו לתקציב בטענה כי במדינה בעלת זהות יהודית יש צורך להעצים את התלמידים בעלי הזהות הנוצרית והמוסלמית (עמדה בעייתית מאוד, בלשון המעטה, ולפיה בקואליציה שלנו בתי ספר נוצרים ומוסלמים יתוקצבו באופן עודף ואילו בתי ספר חרדיים ימשיכו להאנק בתת תקצוב)".

"אולם בכך העניין לא תם. בין עמדת המדינה כפי שהוצגה לבג"ץ לבין העמדה שהציגה הממשלה במהלך הדיונים הרבים שנערכו בעניין בכנסת - הן בוועדת החינוך, הן בוועדת הכספים (סביב העברת התקציב) ובמליאה - ישנה סתירה קשה. בעוד שבכנסת הוצג התקציב כשיפוי בגין הקיצוצים שערך השר פירון בתקציבי המוכש"ר, הרי שבעמדת המדינה לבג"ץ הוצגה תכלית שונה לחלוטין"

"במהלך הדיונים בכנסת לא היה וויכוח על כך שהתקציב נועד לפצות על קיצוץ שבוצע בתקופת הממשלה הקודמת בתקציבי המוכש"ר, קיצוץ שפגע גם בבתי הספר הכנסייתיים. על בסיס הסבר זה, ורק על בסיסו, אישרה הכנסת את העברת התקציב. לעומת זאת, בתשובת המדינה לבג"ץ הוצגה תכלית אחרת לחלוטין. המדינה כותבת כי: "התכלית שבבסיס התקצוב נובעת מן הערך של שמירה על המסורת והתרבות של קהילות, ובפרט של הקהילה הנוצרית, שהיא מיעוט בתוך מיעוט מתוך רגישות תרבותית והכרה בצרכי הזהות של התלמידים הנוצריים". בנוסף מדגישה המדינה בתשובתה: "הצוות לא רואה לנכון שהיה מקום לקשור בין האפיון החברתי כלכלי של הקבוצה או של בתי הספר או בין טענות של מצוקה או חוסר כלכלי... לבין ההחלטה לתת תקצוב". מתשובת המדינה עולה אחת מן השתיים, ואיני יודע איזו מהן חמורה מחברתה: או שהממשלה בוחרת להציג לבג"ץ תכלית שונה מהתכלית האמיתית שלשמה הועבר התקציב כדי להתנער מחובת השוויון הבסיסית, שהיא נר לרגליו של המשטר הדמוקרטי. או שההסבר שהוצג לחברי הכנסת, אשר אישרו את התקציב במהלך כל הדיונים הרלוונטיים בנושא, לא היה אמיתי".

"כמי שהיה שותף במשך תקופה ארוכה לדיונים בנושא בכנסת - החל מהשביתה, עובר דרך המו"מ המתוקשר שנערך מול שר האוצר ומשרד האוצר, וכלה בהחלטה על העברת התקציב החריג - אני די משוכנע שהאפשרות השנייה היא הנכונה. אני משוכנע במאת האחוזים שמלכתחילה ומבחינתו של שר האוצר התקציב נועד לשפות את בתי הספר הכנסייתיים בגין הקיצוץ שהם ספגו יחד עם מוסדות המוכש"ר כולם בתקופתו של השר פירון. ממילא עמדת המדינה שהוצגה בבג"ץ ונתמכה בתצהיר אינה אמת".
"אדגיש כי ההסכם על סיום שביתת בתי הספר הכנסייתיים נחתם בידי מנכ"ל משרד החינוך, אך התקציב הועבר דרך המשרד לשוויון חברתי בטענה מופרכת כי המדינה מבקשת לסייע ללימודי הדת הנוצרית בבתי הספר המוכש"ר. הסיבה האמיתית להעברת התקציב דרך המשרד לשוויון חברתי היא חוסר היכולת להעביר אותו דרך משרד החינוך בשל הפגיעה הכרוכה בו בשוויון. מבקשות התמיכה שהוגשו למשרד לשוויון חברתי עולה שהתקצוב ניתן עבור שעות לימוד בבתי הספר הנוצריים, תקצוב שמסור כולו בידי משרד החינוך, מדובר בכפל תמיכות שנאסר במפורש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה (למרות מכתבי המוכר לך ולפיו לדעתי אין כל מניעה משפטית מכך)".

"גם השינוי הדרמטי בעמדת בכירי הפרקליטות בהקשר לתקציב הזה מצדד בהערכתי. סביר כי התנגדותם של הבכירים הושתתה על הנימוקים האמיתיים שעל בסיסם הועבר התקציב מלכתחילה. אלו הנימוקים שהוצגו להם ועל בסיסם הם קבעו את שקבעו. על-רקע קביעתם החד-משמעית לפיה לא ניתן להגן על העברה כזו בבג"ץ שוכתבו למפרע הנימוקים להעברה והומצאו נימוקים חדשים לצורך הדיון בבג"ץ בלבד. בהינתן שבכירי הפרקליטות, שנכחו בדיון הראשון שמעו את הנימוקים המקוריים ועל בסיסם גיבשו את חוות דעתם השלילית, מודעים לעובדה כי מדובר בנימוקים חדשים שהומצאו - לא ברור כיצד הם נותנים יד להצגת עמדה שקרית מטעם המדינה בבג"ץ".

על-רקע האמור אבקשך לבדוק: מי נתן את ההנחיה לשנות את עמדת המדינה במאה ושמונים מעלות תוך הצהרות שהינן, לכאורה, לא אמת? כיצד מסבירים בכירי הפרקליטות את הזיגזג בנימוקי ההעברה? (בין הנימוקים שנמסרו בכנסת ובדיון הראשון אצלם לבין הנימוקים שהוצגו לבג"ץ). כיצד מתיישב האישור שניתן בפרקליטות להעברת התקציב דרך המשרד לשוויון חברתי עם עמדת הפרקליטות האוסרת על כפל תקציב"?