משה רונן - "מר אתיקה", התמודד במכרז ביום פרסום כתבתו המשבחת את יו"ר הוועדה

העיתונאי משה רונן התמודד ביום ה' (15.11.01), במכרז שפרסמה כנסת ישראל, על תפקיד היועץ המשפטי לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. באותו יום פורסמה בידיעות אחרונות כתבתו, המשבחת את הנהלת בתי המשפט. בראש הנהלת בתי המשפט עומדים השופט דן ארבל (מנהל), והשופט רוני בודסקי (משנה למנהל).

השופט בודסקי - המשנה למנהל, הוא יושב-ראש ועדת המכרזים, שמונתה לבחור יועץ משפטי לוועדת החוקה חוק ומשפט. על תפקיד זה מתמודדים 16 איש. אחד מהם הוא העיתונאי רונן. המדובר בתפקיד יוקרתי, המאפשר לזוכה לפעול בצומת רגישה ומקושרת [ביום ו' נודע לי, כי עו"ד סיגל קוגוט היא שזכתה בתפקיד היוקרתי, י.י.].

במסגרת המכרז הופיע רונן אישית ביום ה' (15.11.01) ל"שימוע" בפני הוועדה בראשה השופט בודסקי, כאמור - ביום בו הופיעה כתבתו המשבחת את הנהלת בתי המשפט, על אופן פעילותה במערכת בתי המשפט.

עובדות אלה גרמו מבוכה אצל כמה מגורמי הכנסת הבכירים. שכן העובדות הנ"ל מעלות חשש, שמא מישהו כיוון כדי להשפיע על השופט היושב בראש ועדת המכרזים. גם אם ניתן קרדיט רב ביותר לשופט בודסקי ולעיתונאי רונן (דבר קשה במקומותינו), עדיין נותרה בעיה של מראין עין, המעלה שאלה מדוע לא יפסול עצמו השופט בודסקי מלדון בנושא זה; ובעיה המעלה שאלות לגבי רונן - רונן הוציא לאור ספר בשם: "אתיקה עיתונאית", על כך שאינו רואה פסול, גם בדיעבד, בהופיעו בפני בודסקי, ממש ביום בו פורסמה כתבה המעמידה את הנהלת בית המשפט והעומדים בראשה באור חיובי (ובזכות).

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה, כי השופט אינו סבור כי עליו לפסול עצמו. הוא ציין, כי הוא לא קרא את הכתבה ואין הדבר יכול להשפיע עליו כלל וכלל.

משה רונן מסר בתגובה, כי עיתוי הפרסום הינו מקרי בהחלט. והוא מנמק: כתבתי את הכתבה לפני חודש וחצי. זמן קצר קודם לכן פגשה אותי דוברת הנהלת בתי המשפט תמר פול-כהן, והציעה לי להיפגש עם מנהל הנהלת בתי המשפט. מאוחר יותר נפגשתי עם ארבל. באתי אליו ללשכה. דיברתי איתו. העמדה שלו היתה חד-משמעית: שכל החידושים שלו היו טובים ומצויינים. שאלתי רבים. כולל תומכים ומתנגדים. ראיינתי רבים. וזה נועד להיות 'כפולה' ב-24 שעות של ידיעות אחרונות, בערך 1,500 מילה. כתבתי 1,700 מילה. עורכת ששמה רעות, החליטה להעביר את הכתבה למדור הפרקליטים. הכתבה שכבה אצלה יותר מחודש. פורסמה כתבה של כ-800 מילה, כשחלק גדול מהדברים או שלא באים בכלל לידי ביטוי, וחלק מהדברים פורסמו בקיצור, או בסדר. לא אהבתי את הקיצור, לא אהבתי שהעבירו את זה לפרקליטים. בעוד שאני חשבתי שזה צריך להיות כפולה ב-24 שעות. לא היתה לי כוונה נסתרת, ולא ידוע לי על שום קשר בין הנהלת בתי המשפט לבין מה שדיברת עליו קודם. זה לא היה בשליטתי. לא היה בהתייעצות איתי. כל המועדים [של הפרסום ושל ההופעה בפני הוועדה, י.י.] נקבעו על-ידי אנשים אחרים. העבודה שלי כעיתונאי היא לכתוב על כל מני נושאים.

משה רונן הוסיף עוד, כי הוא לא ידע מראש שבודסקי הינו יושב-ראש ועדת המכרזים לעניין זה: "לא ידעתי שהוא יושב במכרז. צילצלתי לכוח אדם של הכנסת ולא רצו להגיד. מישהו אמר לי שפרופ' קרמניצר בוועדה. זה לא היה נכון. ידעתי מראש רק שעו"ד אנה שניידר יושבת בוועדה".