37 ילדים נהרגו בחופשת הקיץ

37 ילדים ובני-נוער מתו כתוצאה מתאונות בבית, בחצר ובדרכים, במהלך חופשת הקיץ 2017. מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לממוצע מקרי התמותה בארבע השנים שקדמו לכך, העומד על כ-23 ילדים בשנה. כך עולה מנתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים.

על-פי הנתונים, סיבות ההיפגעות העיקריות אשר הובילו לתמותה בחופשה הינן תאונות דרכים (21 מקרי תמותה לעומת כ-7 מקרים בארבע השנים שקדמו לה), נפילה (ארבעה מקרי תמותה) וחנק (שלושה מקרי תמותה).

מבטרם נמסר, כי הסיבות העיקריות לעלייה זו, הן גידול בהיקף מקרי התמותה של ילדים כנוסעים בתחבורה ציבורית (חמישה מקרים ב-2017 לעומת ממוצע של אפס מקרים בשנים 2016-2013) וכנוסעים / נהגים ברכב פרטי (תשעה מקרים ב-2017 לעומת ממוצע של כשלושה מקרים ב-2016-2013).

עוד נמסר, כי זירות ההיפגעות העיקריות הינן דרכים (19 מקרי תמותה), בית וחצר הבית (12 מקרי תמותה) ומרחב ציבורי (ארבעה מקרי תמותה). מספר מקרי התמותה בזירות הדרכים והבית גבוה משמעותית מממוצע מקרי התמותה בזירות אלו בארבע השנים שקדמו לכך, העומד על כשמונה וכשבעה מקרים בשנה, בהתאמה.

מנתוני חמש השנים האחרונות עולה, כי השנתונים לידה עד גיל שלוש, נושאים בנטל של כ-40% ממקרי התמותה - פי 1.6 מחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים ובני-הנוער. כ-75% ממקרי התמותה של בני שנתונים אלו התרחשו בזירת הבית ב-2017.

עוד עולה, כי השנתון של גיל 17 נושא בנטל של כ-16% ממקרי התמותה בחופשה - פי 3.1 מחלקו היחסי באוכלוסיית הילדים ובני-הנוער. לבני שנתון זה בולטות בתאונות דרכים: 24% מהמקרים ביחס לחלקם באוכלוסיית הילדים, העומד על כ-5%.

בנוסף, ב-2017 נצפתה מגמת עלייה במספר מקרי התמותה של ילדים בקבוצת הגיל 14-10 - שבעה מקרים השנה לעומת ממוצע של כשלושה מקרים לשנה בארבע השנים הקודמות.

מבחינת מין הנפגעים, החופשה התאפיינה בהתפלגות שווה של מקרי התמותה בין בנים לבנות, בעוד שבין השנים 2016-2013, כשני שלישים ממקרי התמותה היו של בנים.

בבחינת הסיכון להיפגעות בחופשה לפי מגזר, מנתוני חמש השנים האחרונות עולה, שכ-49% ממקרי התמותה היו של ילדים ובני-נוער ערבים - פי 1.9 מחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים ובני-הנוער.

אורלי סילבינגר, מנכ"לית בטרם, מסרה: נתוני הקיץ האחרון מדאיגים וקשים. משפחות רבות איבדו הקיץ את היקר להן מכל. מדובר בעלייה עצומה של 60% ביחס לממוצע בארבע השנים הקודמות. תקופות של חופש, בהן הילדים אינם במסגרות, הינן מסוכנות עבור הילדים, בבית ובמיוחד במרחב הציבורי ובכביש. את רוב התאונות ניתן למנוע. חשוב שהילדים וההורים יכירו ויישמעו לכללי הבטיחות. כעת עם החזרה ללימודים, על ההורים לבדוק עצמם האם פעלו למען בטיחות ילדיהם בדרכים. האם הכינו אותם להליכה עצמאית? האם תרגלו איתם חציית כבישים באופן בטוח, וללא התעסקות עם הטלפון הסלולרי? האם הילדים מסוגלים לרכיבה בטוחה ומקפידים על חבישת קסדה ורכיבה במקומות בטוחים? בנוסף, אני קוראת לרשויות המקומיות להקפיד על הדרכת הילדים במסגרות החינוכיות ועל בדיקת הבטיחות בסביבת בתי-הספר ובמקומות הומי ילדים ולתקן בדחיפות ליקויי בטיחות שעלולים לסכן את ילדי יישובם.

כיצד לתרגל עם הילדים הליכה בטוחה

ארגון בטרם לבטיחות ילדים מציין כללים לבחירת שביל ההליכה הבטוח ביותר מפתח הבית ועד לשער בית-הספר וכיצד לתרגל עם הילדים הליכה בטוחה:

* אם ילדיכם עברו את גיל תשע, בוחרים מסלול עם המספר הקטן ביותר של כבישים לחצות;

* חוצים אך ורק במעבר חצייה (רצוי מרומזר או עם משמרות זה"ב);

* עוצרים שני צעדים לפני שפת המדרכה, מביטים לכל הכיוונים, מקשיבים ורק אז - חוצים;

* חוצים בזריזות ובקו ישר. הדגישו בפני ילדים שלעולם לא חוצים מתפרצים לכביש ולא נכנסים אליו בריצה;

* בנתיבים בהם יש שני מסלולים, מוודאים שהמכוניות בשני המסלולים עוצרות לפני מעבר החצייה;

* לא מתעסקים בטלפון הנייד בזמן החצייה. לא מסמסים, לא מדברים ולא מאזינים למוזיקה;

* גם כאשר יש אור ירוק, המתינו עוד רגע אחד, ורק אז חצו את הכביש. אם האור התחלף לאדום במהלך החצייה, השלימו את החצייה בזריזות;

* חובשים קסדה ברכיבה על אופניים ומעדיפים רכיבה במקומות מוסדרים ובשבילי אופניים;

* הוברבורד ואופניים חשמליים מגיל 16 בלבד.