קבר לא ייפתח לביצוע בדיקת דנ"א

שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי-רקובר, דחתה (21.8.17) בקשה לפתוח קבר ולבצע בדיקת דנ"א לעצמות הטמונות בו, במטרה לוודא את זהותו של הנקבר.

על-פי רישומי החברה קדישא, בקבר בקריית שאול נטמן בשנת 1950 תינוק בן שנה וחצי, בנם של ניצולי שואה ואחיה של המבקשת. לנוכח הגילויים בפרשת ילדי תימן, ולאחר שקיבלה לכאורה מידע סותר על תאריך מותו של אחיה, ביקשה האחות לערוך בדיקת דנ"א כדי לוודא שאכן מדובר בו. המדינה התנגדה לבקשה וז'יטניצקי-רקובר קיבלה את עמדתה.

תחילה אומרת ז'יטניצקי-רקובר, שכבוד המת הוא חלק מכבוד האדם ולכן פגיעה בו צריכה לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. חוק מידע גנטי אינו עוסק בבדיקת דנ"א בנפטר, אך מחייב קבלת הסכמה מפורשת של הנבדק - אותה כמובן לא ניתן לקבל במקרה זה. לכן, יש צורך להוכיח שהאינטרס של המשפחה עולה על הערך של כבוד הנפטר.

איזון האינטרסים מוביל למסקנה, ממשיכה ז'יטניצקי-רקובר, כי כבוד הנפטר גובר במקרה זה. מדובר בבדיקה פוגענית במיוחד - נטילת חלק מעצם וטחינתה לצורך ביצוע בדיקה הדנ"א. בשל חלוף הזמן, הסיכוי להצלחת בדיקה זו הוא קטן מאוד - אם בכלל נותרו עצמות. לצד זאת, אנשי משרד הפנים הסבירו את מה שנראה למבקשת כסתירה ברישומיהם, והרב של חברה קדישא עמד על הפגיעה הקשה בכבוד המת מן ההיבט ההלכתי שלה. לבסוף מציינת זי'טניצקי-רקובר, שהמבקשת לא הסבירה מדוע המתינה 67 שנים ולא הציעה דרך אחרת לאיתור קברו של אחיה. את המבקשת ייצגו עוה"ד מירב משען וליאת חן-ציוני.