הונאה, זיוף ומרמה הם תחומי העבריינות העיקריים שנקשרו בשנת 2016 להלבנות הון - מוסר (29.8.17) דוח הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. מדובר על 29% מכלל עבירות ההלבנה - מה שמלמד על התרחקותו הניכרת של החוק ממטרתו המקורית: מאבק בארגוני פשיעה ובמימון טרור.
חלקן של עבירות אלו בכלל ההלבנות עלה ב-12% לעומת 2015, ולדברי הרשות הסיבה המרכזית לכך היא קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם. תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (20%), לצד מימון הטרור (11%). המאבק בפשיעה המאורגנת, נותר אם כך הרחק מאחור.
דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2016 היו שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (12%), העברות בינלאומיות (11%), חברות ואנשי קש (8%), פעילות במקלטי מס (7%) ופעילות בנדל"ן (6%). הצמצום המתוכנן בשימוש במזומן אמור לתת מענה לדפוס הפעולה המרכזי, בעוד ניכר שהמדינה מתקשה להתמודד עם השימוש בצ'יינג'ים לצורך הלבנות.
עוד מוסרת הרשות, כי בשנה שעבר נרשם גידול ניכר בהיקפי פעילותה המודיעינית, כגון גידול של 23% בבקשות גופי האכיפה לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, לצד העמקה משמעותית בפעילותה במישור המודיעיני הבינלאומי, תוך קבלת מאות פניות מעשרות רשויות מקבילות בחו"ל. במקביל, קיבלה הרשות מהבנקים ויתר המוסדות הפיננסיים 1.7 מיליון "דיווחים רגילים" על פעולות פיננסיות.
מספר ה"דיווחים הבלתי רגילים" (דיווחים על פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ופעילותו היא אינה רגילה) עמד אשתקד על 78,000 - גידול של 6% לעומת השנה הקודמת ושל 75% ביחס לשנת 2012. השאלה היא, האם הרשות אינה טובעת בים של דיווחים, המקשים עליה לאתר את הפעולות הפליליות.
לדברי הרשות, היא פעלה בשנה שעברה לשיפור ולהרחבת המנגנונים המאפשרים את איתור מקורות המימון, חשיפת התשתית הפיננסית התומכת בפעילות טרור והקפאה מהירה של כספים, מיפוי וניתוח דפוסי מימון פעילות ארגוני טרור. הרשות גם נטלה חלק בפרויקטים בינלאומיים ובמיזמים מקומיים המתמקדים בהיבטים של מימון טרור, ובכך סייעה ישראל למדינות אחרות המתמודדות עם איומים אלו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה