בוגרי הממ"ד משתכרים 20% פחות

השכר החודשי הממוצע של גברים בוגרי החינוך הממלכתי גבוה ב-20.4% מזה של גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ואילו השכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות החינוך הממלכתי גבוה ב-13.5% מזה של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי. בעוד שהשכר הממוצע של גברים שאינם דתיים עומד על 13,423 שקלים, אצל בוגרי החמ"ד השכר הממוצע הוא 11,148 שקלים - כך עולה במחקר שנערך על-ידי אריאל פינקלשטיין עבור תנועת נאמני תורה.

עוד עולה מהמחקר כי בעוד שהשכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות החינוך הממלכתי הוא 8,808 ש"ח, אצל הנשים בוגרות החמ"ד השכר הוא 7,759 ש"ח.

לטענת פינקלשטיין "רוב הפער בשכר בין נשים בוגרות חינוך ממלכתי לנשים בוגרות חינוך ממלכתי-דתי נובע מכך שהיקף שעות העבודה של נשים בחברה הדתית-לאומית נמוך יותר, לעומת הגברים, שם ההבדל בהיקף שעות העבודה פחות משמעותי, ומשכך רק חלק קטן מפער השכר בין גברים בוגרי חינוך ממלכתי לגברים בוגרי חינוך ממלכתי-דתי מוסבר על בסיס היקף שעות העבודה, וככל הנראה ההבדלים במקצועות ובענפים הכלכליים הם הגורם המרכזי לפער השכר".

איפה הדתיים עובדים?

"נראה כי המשותף לשלושת הענפים הכלכליים הללו הוא שמרבית העבודה בהם מרוכזת בשירות הציבורי", קובע פינקלשטיין "וכן מדובר בענפים שרבים מאלו שבוחרים לעבוד בהם עושים זאת משיקולים של שליחות ואידיאליזם" לטענתו. אם כך, הרי שהשיעור הגבוה של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחומים אלו תואם ככל הנראה לתפיסות הערכיות של החינוך הממלכתי-דתי ושל החברה הדתית-לאומית.

בדיקה פנימית בתוך החינוך הממלכתי-דתי מלמדת כי בשלושת הענפים הללו ישנו ריבוי משמעותי של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי והדבר בולט במיוחד בענף החינוך, שבו עובדות 25.6% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה, ובענף הבריאות, הרווחה והסעד שבו עובדות 14.2% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה, כך שביחד מהווים שני ענפים אלו למעלה מ-40% מהיקף בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה.

בעוד בענפים כלכליים מוטי המגזר הציבורי ניתן לראות השתלבות גבוהה בהרבה מן הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, בשישה ענפים - כולם מוטי המגזר הפרטי - בולט המיעוט היחסי של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי. פערים בולטים נמצאו בשלושה ענפי כלכלה בעלי מאפיינים פרופסיונאליים בולטים: בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים עובדים 4.9% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה, לעומת 8% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.63), ובענף המידע והתקשורת עובדים 6.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה לעומת 11% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.77). פער נמוך יותר, אם כי לא מבוטל, נמצא בענף השירותים הפיננסיים, הביטוח והנדל"ן, שבו עובדים 5.4% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה לעומת 6.9% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.27). המשותף לשלושת הענפים הללו - ובעיקר לשניים הראשונים - הוא שמרוכזים בהם מרבית תחומי התכנות, המחשבים, ההנדסה, טכנולוגיית המידע ומחקר מדעי ופיתוח, כך שמרבית התחומים הכלולים בהם דורשים הכשרה פרופסיונאלית בתחומי המדעים המדויקים.

פער משמעותי נמצא גם בענף שירותי האירוח והאוכל, האמנות, הבידור והפנאי, וכן בענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי.