עובדי מגם בטיחות מבקשים צו לפירוקה

( 03-08-17) 35 מבין 48עובדי חברת מגם בטיחות מנצרת עילית הגישו לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה למתן צו לפירוקה. בבקשה נאמר כי החברה שנוסדה בחודש יוני 1975 עוסקת בהספקת ציוד ורכיבים ללקוחותיה בתחום הבטיחות, עליהם נמנה גם משרד הביטחון שלמיטב ידיעת העובדים החברה הנה הספק הראשי והבלעדי של המשרד בכל הנוגע למספר רכיבים ייחודים המיוצרים במפעלה.

לדברי העובדים בחודש יולי 2014 נרכשה החברה מקבוצת SDS על ידי חברת מפנה אחזקות שבבעלות אל"מ (במיל) צביקה טסלר אל"מ (מיל.) משה דניאל וסא"ל (מיל.) עמית טסלר, והחל משנת 2016 החלה החברה להפר ולפגוע בזכויות עובדיה, עד אשר לא נותרה בפניהם הברירה אלא מלפנות לבית הדין האזורי לעבודה במהלך חודש יולי באמצעות ההסתדרות בהכרזה על סכסוך קיבוצי, ובקשה לתשלום שכר חודש יוני וחוב של הפרשות סוציאליות.

בבקשת הפירוק שהוגשה באמצעות עוה"ד גלילה ואלון הורנשטיין נאמר כי מתגובת החברה כפי שהוגשה לבית הדין לעבודה עולה כי מזה תקופה ממושכת היא מצויה בקשיים כלכליים קשים ביותר, והחל מהמחצית השנייה של שנת 2016 היא מצויה במצוקה תזרימית קשה, וכי שנת 2017 אינה בטוחה מבחינה תקציבית, וקיים חשש כי הנהלת המפעל לא תוכל לעמוד בחובותיה כלפי העובדים.

עוד נאמר בתגובת החברה כי בשנת 2016 הפסיק משרד הביטחון את השימוש בטנק המרכבה סימן 2 עבורו ייצרה החברה משך שנים את מכלי הדלק וזאת ללא כל התראה מראש. כפועל יוצא מכך הפסידה החברה מכירות שנתיות בהיקף של כ-3 מיליון שקלים דבר שפגע בהכנסותיה באופן דרמטי.

לטענת העובדים לאחר רכישת החברה ולאור חובותיה הרבים ועל פי הודאתה נכנסה החברה לסחרור שאינה מצליחה לצאת ממנו. העובדים ציינו כי כמחצית ממחלקות המפעל אינן פועלות לאור מחסור בחומרי גלם ומהודאתה עצמה של החברה עולה כי אין באפשרותה להמשיך ולקיים את פעילותה באופן סדיר, ולחברה אין מקורות מימון עצמאיים לצורך הבטחת המשך פעילותה.
לדברי העובדים החברה נותרה חייבת להם סך העולה על 650,000 שקלים, היא מודה בחוב זה, והנה למעשה חדלת פירעון.

בתגובת החברה לבקשת העובדים למינוי מפרק זמני לחברה, בקשה שנמשכה על ידם במהלך הדיון בה, טענה החברה כי עסקינן בבקשה שהוגשה בצורה נמהרת ובלתי מבוססת, וכי המטרה שככל הנראה עומדת מאחוריה הנה ניסיון להפעיל עליה לחץ. לדברי החברה היא אינה חדלת פירעון ובעתיד הנראה לעין היא יכולה לקיים את כל התחייבויותיה באמצעות פעילותה העסקית השוטפת, ופירוקה מנוגד לאינטרס של העובדים עצמם.