"המבנה הקרטליסטי של ענף הבנקאות וחוסר התחרות בו הם מקור לכשלים רבים"

"המבנה הקרטליסטי של ענף הבנקאות בישראל וחוסר התחרות בו הם מקור לכשלים רבים" - כך עולה ממחקר שיוצג ביום ד' הקרוב בוועדת הכלכלה בכנסת, במסגרת דיון מיוחד על חוסר התחרותיות בין הבנקים בישראל ופגיעתו בצרכן. הדיון, יוזמה של ח"כ גלעד ארדן, יערך עם נציגויות של מערכת הבנקאות, האוצר, הפיקוח על הבנקים ורשויות ההגנה על הצרכן.

המחקר הוכן במכון למדיניות כלכלית וחברתית במרכז שלם, ע"י פרופ' דוד לבהרי ועוזרו שירן רחמילביץ'. לבהרי, מותיקי החוקרים ונשיא האגודה לכלכלה בישראל, נשא במגוון של תפקידים ציבוריים - לרבות כדירקטור בשורה של חברות ציבוריות, חבר בועדות ברודט וועדת האופציות ולשעבר יו"ר הועדה לפיקוח על מונופולים שליד משרד האוצר ובנק ישראל.

מנתוני המחקר עולה כי ישראל מדורגת במקום הראשון בדירוג אחוז ההכנסות מעמלות מסך ההכנסות התפעוליות של הבנקים. "זאת, ללא כל פרופורציה בהשוואה לבנקים אחרים בעולם".

למשל, ב-2002 היווה סך ההכנסות מעמלות תפעוליות של הבנקים הגדולים 84% מסך ההכנסות התפעוליות. בבנקים גדולים בגרמניה, בריטניה, שוויץ וארה"ב היה אחוז ההכנסות בין 2% ל-36% בערך. בדויטשה בנק הגרמני מהוות העמלות, 13.3 אחוז בלבד מההכנסות התפעוליות.

בנוסף, מצביע המחקר על הזהות ה"מפתיעה" בין גובה העמלות בבנקים השונים: "העמלות בבנקים הישראליים יקרות מאוד וכמעט זהות. למשל 36 אג' בשנת 2002 עבור החזרת צ'ק למפקיד - בכל הבנקים הגדולים, ודמי ניהול פקדון ני"ע בשיעור שווה של 0.125 אחוז.

"יתרה מזו, בישראל קיימות כ-200 עמלות, שחלקן כלל אינו קיים בעולם. למשל: עמלת רישום פעולה בחשבון. לשם השוואה, ב'בנק אוף אמריקה' - אין עמלות אם בעל החשבון מחזיק בנכסים מעל 5000 דולר וב'סיטי בנק' - אם בחשבונו מעל 6000 דולר".

המחקר מצביע על כך שדווקא בחו"ל מתנהגים הבנקים הישראלים בהתאם לסביבה הבנקאית בה הם פועלים, מתחרים ומשנים עמלות.

המחקר קובע כי קיים עיוות בחלוקת האשראי בבנקים: 48 אחוז מהלווים בשנת 2002 הם אלה שחובם מעל 35 מליון שקל. "שיעור זה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, וגם הוא בלתי זהיר ומעוות את יכולת התחרות של הבנקים, בעיקר כלפי הלווים הקטנים", טוענים עורכי המחקר.

לבהרי מבחין ב'צדיק' אחד בנקודה זו: בנק המזרחי, בנק בינוני בגודלו, הצליח לשמור על רווח סביר, בשעה שנשען יותר על אשראי ללווים קטנים יחסית מאשר שאר הבנקים.

קביעה נוספת של המחקר היא כי אין בארץ מספיק גופים חוץ בנקאיים הפועלים בשוק האשראי. "הבנקים הם בעלי מרבית קופות הגמל והקרנות. שוק האג"ח הישראלי הוא מנוון כי הבנקים אינם רוצים לעודד גיוסי כספים באמצעות הנפקת אג"ח - אלא מעונינים שיבואו לקבל הלוואות אצליהם".

עורכי המחקר מציגים כמה נקודות למחשבה בתחום הבנקאות בישראל: "פתרון מעניין בהולנד הביא להפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי לכל דבר, דבר שניתן להפעיל גם בישראל".

עוד מציעים הכותבים לאפשר יותר תחרויות לבנקים זרים, "שכמעט ואינם פועלים בארץ בשל הקרטליזציה והחנק בשוק".