תביעה על הסרת קיפוח בסטארט אפ טכנולוגי

( 16-07-17) ענבל רייכברג הנמנית על מייסדי חברת סוגו סרוויסס מתל אביב ובעלת מניות הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה להסרת קיפוחה בחברה. בתביעה מצוין כי סוגו הוא סטארט אפ טכנולוגי העוסק בפיתוח ומתן פתרונות תוכנה מתקדמים ללקוחותיו, וכי סוגו מחזיקה בחוזי התקשרות מול חברות מהמובילות בארץ ובעולם.

לטענת רייכברג  היא בעלת 7\2 מהון המניות של סוגו והנתבעים, שותפיה, גיל מסרמן מחולון, עומר אפרים מגבעתיים, ושוהם כהן מראשון לציון נישלו וקיפחו אותה ממיזם טכנולוגי אותו ייסדה והקימה יחד עמם.

בתביעה נטען כי לאחר שהנתבעים נטלו לעצמם את היכולת הכמעט בלעדית לשלוט במיזם ולהכווין את פעילותו באמצעות אי רישומה של התובעת כבעלת מניות במיזם, רישומם כדירקטורים יחידים במיזם, סירובם למנות דירקטור מטעמה במיזם, ובאמצעות מניעת מידע בסיסי ממנה בקשר למיזם, הם החלו לבצע התקשרויות שונות עם המיזם ( הסכמי שכר, דיבידנדים והלוואות) ומשכו לכיסם בדרך זו מאות אלפי שקלים מקופת המיזם תוך ניצולה וקיפוחה.

לטענת התובעת נודע לה על סדרת פעולות חמורות שבוצעו במיזם בניגוד להסכמות בין הצדדים ובניגוד לטובת המיזם, ואשר כתוצאה מהן מקופחות זכויותיה ונגרמים לה נזקים. כך נטען בתביעה שותפיה של התובעת למיזם מושכים משכורות, דיבידנדים והלוואות מהמיזם בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים בשנה, ללא אישורה וללא קיום הליך חוקי,  ומבלי שלה עצמה יחולקו דיבידנדים דומים.

לדברי התובעת באמצעות עוה"ד אהוד שניידר, יניב בר-זיק ונתנאל פריד לאחר שהעלתה תהיות ביחס למצבה הכספי של החברה ועוררה שאלות מול שותפיה ביחס למשיכות השכר והדיבידנדים, ואף ביחס לשימוש ספקולטיבי שנעשה בכספי המיזם, נחסמה באופן פתאומי הגישה שלה למידע החלקי שהובא בפניה, ועד היום לא ניתן לה כל הסבר להתנהלותם של שותפיה. לדברי התובעת פעולות הקיפוח נשוא תביעתה הנן: אי רישומה כבעלת מניות בסוגו, אי מינוי דירקטור מטעמה לדירקטוריון, ניהולה של סוגו במחשכים והסתרת מידע, משיכת משכורות, דיבידנדים, והלוואות מסוגו ללא ידיעתה ובניגוד לדין.

בית המשפט מתבקש על ידי התובעת להצהיר כי עסקאות בעלי העניין שעשו שותפיה עם החברה במסגרתן הוצאו על ידם כספים מהחברה בניגוד לדין, הן עסקאות חסרות תוקף, ולהורות בהתאם על השבת הכספים לאלתר לקופתה של החברה.

בנוסף להורות על מינוי חוקר מיוחד ( רו"ח מבקר) לשם בדיקה וחקירה של אופן ניהול המיזם ופעילותו הכספית, זאת נוכח החשש הכבד למצבו הפיננסי של המיזם, כאשר הוכח כי הנתבעים עושים בו כבתוך שלהם ומרוקנים את קופתו ללא כל פיקוח או בקרה, בוודאי שאחרי חסימתה של התובעת מהמידע שהיה קיים בפניה בעבר.