הממשלה מתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מותו של מדחאת יוסף

הממשלה הגישה (יום ד', 14.11.01) את התייחסותה לעתירה שהגישה עמותת "פצועים לא מפקירים", המבקשת להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מותו של החייל מדחאת יוסף ז"ל. בתגובה מביעה המדינה התנגדות להקמת וועדת החקירה.

בתגובה נטען, כי בעקבות האירוע ומותו של החייל בקבר יוסף, נערך תחקיר צבאי שניקה את הפיקוד הבכיר מאחריות לאירוע. על-פי ממצאי התחקיר, פעלו המפקדים הבכירים במהירות האפשרית לחילוץ הפצוע. לתגובה מצורף ציטוט מפי ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, שאומר כי אין מקום למינוי ועדת חקירה נוספת.

גם ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, בחן את בקשת העותרים, והחליט גם הוא שלא להקים ועדת חקירה נוספת.

בעתירה דרשו אנשי העמותה כי יינקטו שני צעדים:

א) מינוי ועדת חקירה שתחקור את הסיבות בגינן לא פעל צה"ל לחילוצו של המנוח ממתחם קבר יוסף;

ב) פרסום "פקודת יום", על-ידי הרמטכ"ל, המרעננת ומדגישה מחדש את "ערך הרעות", העוסק בין היתר, בחילוץ חיילים פצועים משדה הקרב.

בתגובה המדינה נמסר, כי המדינה ערה לסבל של העותרים, הכוללים גם קרובי משפחה של מדחאת יוסף ז"ל.

מתחם קבר יוסף הינו אתר הקדוש ליהדות, אך נמצא בשטח A, בשליטה מלאה של הרשות הפלשתינית. המתחם מוקף בבתים פלשתינים גבוהים, המאפשרים ירי. במרחק של כמה מאות מטרים נמצאים מחנות פליטים פלשתינים.

על-פי תגובת המדינה, ההגעה מעמדות צה"ל, המרוחקות כמעט קילומטר מהמקום יכולה להתבצע רגלית בלבד. דרכי הגישה מוקפות בבתים פלשתינים וסימטאות צרות. מסיבה זו, הגישה אורכת דקות רבות גם כאשר המצב רגוע.

עצם הנוכחות הישראלית במקום התבססה על שיתוף פעולה עם הפלשתינים - וכוחות ישראלים שהיו במקום היו תלויים בשיתוף פעולה זה.

בתגובה לעתירה מגוללת הממשלה - באמצעות הפרקליטות - את השתלשלות העניינים: בתאריך האירוע (1.10.2000) נרשמו התפרעויות, יידויי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה מצד הפלשתינים. מפקד החטיבה נטל פיקוד על האיזור, והנחה על ביצוע ירי צלפים לעבר מתפרעים חמושים, ומגלגלי צמיגים בוערים לעבר המתחם. עימותים בין המתפרעים לשוטרי המשטרה הפלשתינית נרשמו במהלך היום, ואף הובילו למותו של אחד השוטרים הפלשתינים.

בשעה 14:50 החלו חילופי אש מצד שוטרים פלשתינים לעבר המתחם. המנוח נפגע מכדור בשעה 15:10 לערך, בצווארו. תחת אש, פינה הפרמדיק את הפצוע, לחדש פנימי, והוא חובר למכונת הנשמה. באותה העת היה הפצוע בהכרה והגיב לסביבה באמצעות תנועות עיניים.

מסוק ושני מסוקי קרב הוזנקו כדי לבצע את הפינוי. בשלב זה ביקשו הפלשתינים לנצור את האש ולאפשר להם להרגיע את ההמון. הם הבהירו כי אמבולנס נמצא בדרכו למקום כדי לפנות את הפצוע.

בשעה 16:10, לאחר שלא הגיע אמבולנס, החלו בהכנות לחילוץ ישראלי. בשעה 16:28 דווח כי ג'יבריל רג'וב בדרכו למתחם כדי להרגיע את הרוחות. בשעה 17:10 טרם הגיע רג'וב, והרמטכ"ל יצר עימו קשר ודרש ממנו להגיע למקום האירוע.

רק ב-17:30 הגיע רג'וב והופסקה האש. הפצוע טרם חולץ. בשעה 18:23 ניתנה הפקודה ומסוקי הקרב ירו לעבר המתחם, והבריחו את ההמון ואת השוטרים הפלשתינים. ב-18:40 נפטר מדחאת יוסף.

בתגובתה מבהירה המדינה כי בטרם האירוע, היה שיתוף פעולה פורה בין ישראל לפלשתינים, ולמעשה הוא סימן את תחילת ההתדרדרות. באותה העת לא היתה עילה שלא להסתמך עליו. אין להשוות בין המצב שהיה קיים אז למצב היום.

כמו כן מבהירים כי מעולם לא היתה שאלה של האם לפנות את הפצוע, אלא רק כיצד. בידודו של קבר יוסף הקשתה מאוד את ביצוע הפינוי. בעבר ניסו כוחות צה"ל לבצע פעולות חילוץ במתחם קבר יוסף. הניסיונות הוכיחו עד כמה מורכבת פעילות כזו עשויה להיות.

המדינה מוסיפה, כי מפאת אי קבילות ראייתית של התחקיר עצמו, לא ניתן להציג חומרים מתוכו כדי להבהיר את מקצועיותו. עם זאת, מבהירים כי לקחי התחקיר הופקו, ומסקנותיו פורסמו. לטענת המדינה, מדובר בתחקיר העונה על דרישות האירוע נשוא החקירה. יתר-על-כן, נטען, כי אין זה סביר למנות ועדת חקירה, לאחר שכבר בוצע תחקיר.

את דבריה מסיימת המשיבה, באמרה כי לאור התחקיר, ותפקודו של צה"ל לאחר האירוע, ברור כי לא אירעה שחיקה במעמדו של העיקרון בדבר חילוץ נפגעים תחת אש. ההחלטה במקום היתה מבצעית. אין להסיק מכך, לגישת המדינה, מסקנות ערכיות מרחיקות לכת.