ח"כ פלוסקוב:
"לא צריך להמציא את הגלגל, יש תוכניות קיימות בעולם שאפשר כבר להתחיל ליישם כבר גם אצלנו".
בדיון שהתקיים (יום ג', 11.7.17) בוועדת המשנה לעניין האזרחים הוותיקים, הוצגו תוכניות אב לאומיות לטיפול בקשישים באירלנד, צ'כיה וסינגפור. למדינות אלו מאפיינים דומים לאוכלוסיית הקשישים בישראל, וכן הוצגו הבעיות המרכזיות בטיפול בקשישים בישראל.
נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "לפי ארגון הבריאות העולמי והאו"ם הזדקנות האוכלוסייה היא גם אחד מהניצחונות הגדולים של האנושות וגם אחד האתגרים הגדולים שלה. העלייה הצפויה במספר בני ה-65 ומעלה בעולם תוביל לדרישות מוגברות, במיוחד משירותי הבריאות והרווחה. עם זאת ארגון הבריאות העולמי והאו"ם גם מעלים כי אופן התכנון לקראת הזדקנות האוכלוסייה שלנו, אופן הגישה לאתגרים והפקת המרב מההזדמנויות, הם אלו שיקבעו אם חברה מסוימת תקצור את הפירות מ'דיבידנד אריכות הימים'".
פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה: "אנחנו נמצאים כיום בתקופה של שינוי דמוגרפי עצום. רוב הקשישים היום נמצאים במצב פיזי וקוגנטיבי טוב וזה דורש היערכות של כלל המערכות הציבוריות. ממשלת ישראל קיבלה בעבר מספר החלטות בנושא, אבל לצערנו הרב, שני דברים לוקים בחסר: הראשון, היישום של הדברים. והשנייה, חוסר היכולת של המדינה לראות את הבעיה בצורה כוללנית ומקיפה. אני מקווה שמכאן, היום, כאן בכנסת, נוכל באמת להתקדם לעבר תוכנית אב לאומית גם במדינת ישראל. לפני מספר שנים הייתי בסינגפור. השגריר שם אמר לי שישראל היא המדינה הכי טובה ללמוד כיצד יש לפתח מדינה. אבל בנושא של הטיפול בקשישים, אנחנו עדיין מאחור".
"מדינת ישראל עומדת בפתחו של אחד המשברים החברתיים הגדולים שידענו". כך אמרה יושב-ראש ועדת המשנה לעניין האזרחים הוותיקים בכנסת, ח"כ טלי פלוסקוב. "בעוד כמה שנים יהיו כאן יותר ממיליון וחצי קשישים שהמדינה לא תדע איך לטפל בהם. כבר כיום יש מחסור במיטות אשפוז, בכוח אדם סיעודי, בדיור מוגן וכמעט בכל פרמטר הנוגע לתחומי החיים של הקשישים. מדינת ישראל חייבת להתעורר ולבצע שתי פעולות דחופות: הראשונה, להקים ועדה לזכויות הקשישים בכנסת. ועדה קבועה שתהיה פה לכל אותם קשישים שאין מי שיגן עליהם מגלגלי הביורוקרטיה. השנייה, להכין בהקדם תוכנית אב לאומית כוללת לטיפול באוכלוסיית הקשישים כמו שעשו כבר בכמה מדינות בעולם, שתתן פתרון כולל לאוכלוסית הקשישים בנושא הדיור, הפנסיות, גיל הפרישה, הבריאות, הסיעוד ושלל הנושאים אשר רלוונטיים לאוכלוסיית הקשישים. אסור לנו לשכוח שבסוף כולנו נגיע לשם ולטפל בקשישים זה בעצם לטפל בעצמנו".
מיליון איש
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל-פי תחזיות בשנת 2015 שיעור בני ה-65 ומעלה בישראל היה כ-11% (919,500) איש, ועל-פי תחזיות שיעור זה צפוי לעלות ולהיות בשנת 2035 בין 13.1% ל-16.3% (כמיליון בני 65 ומעלה). לפי נתוני ה-OECD לשנת 2015, שיעור בני ה-65 ומעלה בישראל הוא ה-32 בגודלו מבין 35 מדינות הארגון.
לפי נתוני הלמ"ס, המחושבים על בסיס מרשם האוכלוסין, בישראל בשנת 2015 תוחלת החיים של גברים הייתה 80.1 שנה ושל נשים 84.1 שנה. לפי נתוני ה-OECD לשנת 2014, תוחלת החיים הצפויה בלידה בישראל היא ה-10 בגודלה מבין 34 מדינות בארגון.
החלטות ממשלה רבות עסקו בהכנת תשתית להיערכות הממשלה להזדקנות האוכלוסייה. בהחלטה מס' 145 של ממשלה הנוכחית מה-28 ביוני 2015 נכללה ברשימת הסוגיות האסטרטגיות גם היערכות להזדקנות האוכלוסייה, וברשימת כיווני הפעולה הנגזרים מהסוגיות האסטרטגיות פורטו חמישה כיוונים בנושא זה: טיפול בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי; היערכות מערכת הפנסיה; התאמה הדרגתית של גיל הפרישה; שילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה; היערכות של מערכות הסיעוד והבריאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה