מחקר חדש: הדרך לזכור טוב - ללכת לישון

השינה, על-פי מחקר חדש, משמעותה אולי אחסון וצבירת זיכרונות.

ממחקר חדש בחולדות עולה, כי בזמן השינה אצל חיות, פועל המוח ו"מתייק" את זיכרון אירועי הימים האחרונים. התהליך יכול להסביר כיצד זיכרון לטווח קצר, הופך לזיכרון לטווח ארוך בעוד זיכרונות אחרים "נעלמים".

"המסר הכללי הוא כי שינה היא דבר מאוד חשוב, ולא רק בשל העובדה כי היא עוזרת לנו לנוח", אומר מוביל המחקר, סידרטה ריבאירו, חוקר נוירוביולוג מאוניברסיטת דיוק.

אחד המומחים אומר, כי המחקר מסתמך על עדויות קלושות, ואינו מוכיח את הרעיון השנוי במחלוקת כי מוחינו מעבד את הזיכרונות גם כשאנו איננו מודעים לכך.

בעוד ששינה גוזלת כשליש מחיינו, מלבד אצל מתבגרים, החוקרים טרם גילו מה תכלית התנועה המהירה בעפעפיים (R.E.M.) בזמן השינה, כשהחלומות מופיעים, או לחילופין השינה העמוקה, ללא חלומות, הידועה כ"גל איטי".

(לאחר זמן מסויים מרגע ההירדמות, קיימים שינויים המופיעים בבדיקות EEG. אחד השינויים הוא ה-R.E.M: תנועות עיניים מהירות (REM - Rapid Eye Movement) ובמצב זה יורד מתח השרירים לאפס. שלבי השינה הקודמים ל-REM נקראים הם כניסה לשינה ושלבי השינה האמיתית. שלבים 3+4 נקראים SWS-Slow Wave Sleep, י.ג.).

בשלב מאוחר יותר, אלו שיתעוררו "לא ידווחו על חלום, אך ידווחו על מחשבות", אומר ריבאירו.

מה קורה במוח של בני אדם ויונקים החווים את אותם דפוסי שינה? חלק מהחוקרים סוברים כי הם יודעים את התשובה.

ב-30 שנה האחרונות, במיוחד ב-10 האחרונות, הצטברו עדויות רבות לכך ששינה חשובה מאוד לתהליך של למידה, אומר ריבאירו. "ברגע שזיכרון נרכש, אומרים חלק מהמומחים, "הוא מאוחסן כהלכה במקום מסויים במוח".

ריביארו ועמיתיו בדקו את תאוריית הזיכרון בזמן השינה, על-ידי כך שחיברו חולדות לסורקי מוח. החולדות, שהתגוררו ב"כלובים משעממים", נחשפו לדברים חדשים ומעניינים, דגני בוקר, עמודי עץ עם יתדות, מברשת קטנה וכדור גולף על קפיץ.

המטרה היתה לסקרן ולעורר את החולדות, ואז לבחון את תגובת המוח לשינויים בסביבתם. "החיות הפכו מאוד נרגשות ויצאו לחקור את החפצים החדשים", סיפר ריביארו. "אך החפצים הוסרו לאחר שעה, וזאת בכדי שהחוקרים יוכלו ללמוד כיצד זכרו החולדות את החוויות החדשות".

הממצאים פורסמו בגליון ינואר של הספרייה הציבורית למדע.

החוקרים אומרים, כי הבחינו בכך שאותם אזורים מסויימים במוח, שהיו פעילים בזמן שהחולדות חקרו את החפצים החדשים, היו גם פעילים בזמן שישנו, במיוחד במהלך שלב השינה "גל איטי". "זה כמו שהמוח שלהם מחקה את החוויות שקדמו לשינה, אך ברמה נמוכה יותר של דייקנות", הסביר ריביארו. "מוחם של החולדות כפי הנראה חזר ו'הקרין' שוב את אירועי הימים האחרונים ו'החליט' מה לזכור", אמר ריביארו.

ג'רי סיאגל, מומחה לשינה באוניברסיטת קלופורניה שבלוס אנג'לס, אינו משוכנע. לדבריו, ניתוח הסריקה של המוח לקוי, והוא מציע כי יתכן והחוקרים הסיקו אולי מסקנות לגבי קשר שאינו קיים. "אינני רומז שהם לא היו ישרים, אך קל להשלות את עצמך ולחשוב שיש לך משהו גם כשאין לך".

עוד הוסיף ואמר, כי הרעיון ששינה תורמת לזיכרון מוטל בספק, וזאת מאחר ובני אדם שאצלם לא ניתן להבחין בתנועת עפעפיים מהירה אינם שוכחים דברים. "זהו גרעין הנושא: האם אתה באמת זקוק לשינה כדי ללמוד דברים? הרבה אנשים בתחום אינם בעצם יכולים להוכיח את טענותיהם".

ללא קשר לתהליך שאכן מתרחש במוח במהלך השינה, מציע ריביארו מספר עצות הנשמעות מעשיות ללא כל קשר למה שהמדענים מאמינים בו. "אם אנשים צריכים ללמוד, הדרך הטובה ביותר היא ללמוד וללכת לישון, יותר מאשר ללמוד הרבה מדי ולהישאר ער", הוא אומר.

מחקר נוסף שפורסם השבוע, מוצא גם הוא את הקשר בין שינה ללמידה. חוקרים אירופאים מצאו, כי נבדקים הצליחו לבצע פעולות מתמטיות טוב יותר אם אפשרו להם "לישון על זה".