ביהמ"ש העליון לא נענה לבקשת בנק ישראל לאסור בצו ביניים על הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, להתערב בקביעת השכר של עובדי הבנק. בג"ץ קבע כי דיון בעתירה, בהרכב של 3 שופטים, ייקבע בהקדם. על הממונה על השכר להגיש תגובתו לעתירת הבנק עד 7 ימים ממועד הדיון.
בנק ישראל הגיש עתירה לבג"צ (יום ו', 30.1.04), בעקבות התערבותו של יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר, בתנאי השכר הקיימים בבנק.
בעתירה מבקש הבנק מבית המשפט, להורות לרכלבסקי למשוך בחזרה את מכתבו ולבטל את החלטתו נגד עובדי בנק ישראל, וזאת בנימוק לפיו נפלו פגמים מהותיים המהווים חריגה מסמכות הממונה.
בבנק ישראל טוענים, כי הפגמים מתבטאים בכך שהממונה דורש, בין היתר, כי כל הסכם שכר בבנק ישראל יאושר על-ידי הממונה על השכר באוצר. עוד טוענים בבנק ישראל, כי רכלבסקי נוקט בשיטות בדיקה הנוגדות את חוק יסודות: התקציב, ובשונה משיטות הבדיקה בהן נקט בעבר.
"העתירה הוגשה בלית ברירה, לאחר שהממונה על השכר והיועץ המשפטי לממשלה דחו, ללא כל התייחסות עניינית, את הפנייה בכתב ובה פירוט טענותיו של בנק ישראל", נמסר מהבנק.
עוד נטען בעתירה, כי רכלבסקי אינו רשאי לבטל רכיבי שכר ספציפיים המשולמים לעובדי בנק ישראל, אלא מסמכותו לבדוק האם סך תוספות השכר ששולמו מאז כניסתו לתוקף של החוק, הינן חורגות לעומת התפתחות השכר בשירות המדינה, דבר שהממונה לא בדק.
לטענת הבנק, עצם התערבות רכלבסקי ברמות השכר של עובדי בנק ישראל, הופכת אותו ל"נציב על" של הסקטור הציבורי, סמכות שלא ניתנה לו במסגרת תפקידו.
רכלבסקי שלח ב-31 בדצמבר 2003 מכתב לנגיד בנק ישראל, דוד קליין, בו ציין כי עובדי הבנק נהנים מרמות שכר ומתנאי עבודה שאינם מתיישבים עם מדיניות השכר של הממשלה במגזר הציבורי.
עוד טען רכלבסקי במכתבו, כי תנאים אלו התאפשרו מאחר שהנהלת הבנק נוהגת לגבש הסכמים עם נציגות עובדי הבנק, מבלי להביא זאת לאישור מוקדם של הממונה על השכר, כמתחייב על-פי החוק.
לטענת קליין, רוב רכיבי השכר המשולמים לעובדי הבנק קיימים עוד לפני 85', השנה שבה הופעל חוק יסודות התקציב, וזו עילה נוספת לכך שהממונה אינו רשאי לבטל רכיבים אלה.
סגנו של רכלבסקי, אהרון עוזיאלי, ייפגש ביום ראשון כמתוכנן עם אפרים גרוס, חבר הנהלה בכיר בבנק ישראל, כדי להציג בפניו רשימה של הטבות שכר שהממונה דורש לבטל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה