הירשזון

פסק הדין המקורי, שניתן בפברואר 2015, עסק בשר לשעבר אברהם הירשזון, שגנב מקופת חולים לאומית 2 מיליון שקל, ובאילנה דמארי, שגנבה 2.4 מיליון שקל ממכבי שירותי בריאות. השניים חויבו במס על סכומי הגניבה, אך ביקשו לנכות מאוחר יותר מהכנסותיהם החייבות את הסכומים שהחזירו. השופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג קבעו לראשונה (בניגוד לדעתו של השופט ניל הנדל), כי במקרים מסוימים ניתן לקזז הפסדים לאחור. לדעתם, למרות שהמחוקק לא התיר במפורש קיזוז לאחור - הרי שמדובר בלקונה ולא בהסדר שלילי, כלומר: המחוקק לא אסר קיזוז לאחור. עם זאת, אין המדובר בקביעה רוחבית גורפת, אלא בכזו התלויה בנסיבות המקרה.

בבקשתה לדיון נוסף טענה הפרקליטות, כי מדובר ברעידת אדמה בעולם המס, שכן נושא קיזוז ההפסדים הוא אחד המרכזיים בו. "כפי שהיה צפוי - 'מבול' הפניות של נישומים לרשויות המס בבקשות לשינוי ותיקון דוחות המס שהגישו בעבר, כבר החל, על-אף שחלף רק זמן קצר מאז שניתן פסק הדין. המדובר במיליארדים שעלולים להיגרע מקופת המדינה, והכל בלא שלובנה הסוגיה", נאמר בבקשה.

רובינשטיין קבע אז, שאין למנוע בצורה גורפת קיזוז הפסדים לאחור. לדבריו, העובדה שפקודת מס הכנסה אינה מזכירה אפשרות זו, אינה יוצרת הסדר שלילי המונע אותה, ולכן במקרים יוצאי דופן ניתן יהיה לבצע קיזוזים כאלו. במקרים של הירשזון ודמארי קבע רובינשטיין, כי בשל טיב המקרים - יש להתיר להם לקזז אחורה מחצית מן הסכומים שהחזירו.