סיפוק מהתנגדות ארה"ב ואירופה להאג: "עכשיו יהיה יותר קל"

חזית אחת

האיחוד האירופי מצטרף אף הוא לעמדת בריטניה, ארה"ב וישראל, שהגישו לבית הדין הבינלאומי בהאג (יום ו', 30.1.04) את טיעוניהן, זאת לקראת הדיון בפברואר בעניין גדר ההפרדה. עמדת האיחוד האירופי מהווה הפתעה סוחפת לטובת ישראל. בלשכת ראש הממשלה מתבטאים בסיפוק: "עכשיו יהיה יותר קל" להדוף את טענות הערבים, ובמיוחד את הפלשתינים. יחד עם זאת, מתריעים: "הסכנה לא חלפה".

הטיעון המרכזי המוצג עתה על-ידי האיחוד, ישראל וידידותיה: לבית הדין בהאג אין סמכות לדון בעניין מדיני-פוליטי, אלא רק בעניינים פליליים. על כן, נאמר, אין לביה"ד סמכות לשפוט בנושא זה. עמדה זו מוגשת, כאשר ברקע נערכים סקרים הן בישראל והן בארה"ב. אחד מהם: סקר שנערך בארה"ב מגלה, כי 74% מאזרחי ארה"ב תומכים בהקמת גדר הפרדה [ראו קישור].

השר שלום: ניהלנו קמפיין

סגן ראש הממשלה ושר החוץ, סילבן שלום, מברך על החלטת האיחוד האירופי להצטרף למדינות המסתייגות מדיון בנושא גדר הביטחון בבית הדין הבינלאומי בהאג.

ממשרד החוץ נמסר, כי בחודש האחרון ניהל משרד החוץ, בראשות שר החוץ שלום, קמפיין מדיני רחב היקף בקרב מדינות העולם ומדינות האיחוד האירופי בפרט, על-מנת למנוע דיון בבית הדין הבינלאומי בהאג.

שר החוץ שלום אמר, כי הוא מקווה שתצהירים אלו ישכנעו את שופטי בית הדין הבינלאומי לא לדון בסוגיית הגדר הביטחונית במסגרת משפטית זו, מכיוון שזו סוגיה פוליטית ולא משפטית. לאחרונה שוחח השר שלום עם עמיתו האמריקני, קולין פאוול, שר החוץ הרוסי, איגור איבנוב, ורוב עמיתיו שרי האיחוד האירופי כולל את המדינות המצטרפות, כגון פולין והונגריה.

ניצחון לדיפלומטיה

עמדת האיחוד האירופי, כמו גם עמדתן של ארה"ב ובריטניה וכ-20 מדינות אחרות - התומכות בישראל, שהגישו ו/או העומדות להגיש חוות דעת לבית הדין בהאג, מהווה ניצחון גדול לדיפלומטיה הישראלית. כידוע, הממשלה הקימה צוות מיוחד - ובו אנשי משפט, הסברה ודיפלומטיה, כדי לשכנע בעיקר מדינות מערביות להתנגד לדיון בהאג: שר החוץ, סילבן שלום, ניהל את ההסברה מול מקביליו בחו"ל; מנהל לשכת ראש הממשלה, דב ויסגלס, ניהל את המגעים מול הבית הלבן.

לשכת ראש הממשלה גיבשה צוות של משפטנים שיפעל לייצוג ישראל. הבכיר שבהם הוא משפטן אנגלי, פרופ' דניאל בית-לחם מאוניברסיטת קיימברידג'. בית-לחם ייצג את ישראל כמה פעמים בעבר. הוא נטל חלק גם בהתייעצויות שקדמו להחלטת ישראל, לרבות הדיפת מינויה של ועדת חקירה בינלאומית לחקר האירועים במחנה ג'נין. בית-לחם הוא בעל ניסיון משפטי בינלאומי וכבר ייצג כמה גורמים בפני בית הדין בהאג.

הצוות כולל, בין היתר, את האישים הבאים: ד"ר מאיר רוזן, מי שהיה שגריר ישראל בארה"ב והיועץ המשפטי של משרד החוץ; מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים, עו"ד עירית קהאן; ומנהלת היחידה להסכמים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, ד"ר שביט מאטיאס.

התוצאות

ואכן, מאמץ זה הוביל לתוצאות טובות מבחינת ישראל. ארה"ב ובריטניה - הנחשבות לידידות הגדולות של ישראל, מתייצבות עתה, בחזית אחת, לצד ישראל. גם רוסיה, גרמניה וצרפת מבקשות לעצור את הדיון בהאג, בנושא זה. ההערכה עתה היא, כי גם אם בית הדין בהאג יקבל את עמדת הפלשתינים, הרי ההחלטה לא תזכה לגושפנקא מצד ידידותיה של ישראל, הכופרות בסמכות בית דין זה לדון בשאלת הגדר.

בנייר-עמדה שהגישה ארה"ב נאמר, כי בית דין זה אינו הפורום המתאים לדון בסיכסוך שבין הפלשתינים לישראל. מדובר בסיכסוך פוליטי, אשר יכול וצריך להיפטר במו"מ בין הצדדים.

ישראל הגישה כאמור עמדה דומה, ואף הוסיפה על כך טיעון חריף עוד יותר: הדיון כולו בבית הדין בהאג, נטען, מקורו בניסיון לפוליטיזיציה של המשפט - מצד הפלשתינים וכמה ממדינות ערב.

לטענת ישראל, החלטת מליאת מועצת הא"ם, שביקשה מבית דין זה "חוות דעת", התקבלה מטעמים וממניעים פוליטיים, שעיקרם: ניסיון נואל לנגח את מדינת ישראל, וזאת תוך התעלמות מפיגועי טרור אכזריים וזוועתיים נגד נשים, זקנים וילדים. אין מדובר איפוא בעניין פלילי, נטען, אלא במניע פסול לפגוע בישראל.

בנייר-עמדה שהגישה מנמקת ישראל את הנסיבות שהביאו להקמת גדר ההפרדה. נטען, כי מדובר בגדר ביטחון, שהוקמה כדי להגן על ישראל מפני פיגועים רצחניים. המדובר בהגנה עצמית, נאמר, ולא בגדר שתכליתה להפריד בין יהודים לערבים.

צילום: מאמץ דיפלומטי

צילום: שליחו של שרון