הגינקולוג הבכיר ועתירת הסרק

בקשת סרק חסרת כל יסוד שהגיש לבית המשפט העליון, עלתה לפרופ' יונה תדיר - מבכירי הגינקולוגים בארץ - בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.

תדיר ניהל יחידות בבית החולים בילינסון ושימש כפרופסור לרפואה באוניברסיטאות תל אביב וקליפורני. הוא היה בעבר מנכ"ל בית החולים רמת מרפא שבבעלות מכבי שירותי בריאות, והתמודד מול פרופ' יאיר שפירא על ניהול אסותא שגם הוא בבעלות מכבי. לאחר ששפירא נבחר לתפקיד בשנת 2002, נוצר עימות חריף ביותר בין השניים, שהסתיים בפיטוריו של תדיר כעבור חודשים אחדים.

בשנת 2007 הקים תדיר מרכז לטיפול בבעיות רחם בבית החולים בילינסון, וביקש לקבל באסותא מעמד קבוע של "רופא עוזר" כך שיוכל לבצע בבית חולים זה ניתוחים במטופלותיו. אסותא דחתה את הבקשה, ותדיר הגיש תביעה בסך 3.2 מיליון שקל, בטענה שאסותא מהווה מונופול, וסירובה מהווה ניצול לרעה של כוחה מטעמים של רדיפה אישית.

בשנת 2015 נדחתה התביעה בידי השופטת ענת ברון - אז בבית המשפט המחוזי בתל אביב וכיום בבית המשפט העליון. לדברי ברון, דחיית בקשתו של תדיר נעשתה בעיקרה משיקולים של מדיניות רפואית, שכן בית החולים אינו מעניק לאיש מעמד קבע של "רופא עוזר", ההיתרים ניתנים רק במקרים מיוחדים, ורופאים אלו יכולים לעבוד רק בחדר הניתוח (בעוד תדיר ביקש להיות מעורב בטיפול גם לאחר הניתוח).

עוד ציינה ברון, כי אין ספק שליריבות האישית העזה בין שפירא לתדיר היה חלק בהחלטה. היא מותחת ביקורת על ההתנהלות של השניים, ובמיוחד מצטטת עדויות על ניהולו הכוחני של שפירא ועל האווירה הקשה ששררה בבית החולים בתקופתו, אם כי מדגישה שגם תדיר לא טמן את ידו בצלחת. ברון העירה, כי לגישתה של אסותא - אופיו זה של תדיר מהווה פוטנציאל ממשי לסיכון בחדר הניתוח, וזהו שיקול לגיטימי של בית החולים. תדיר חויב בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל.

ערעורו של תדיר לבית המשפט העליון נדחה במאי 2016 בהחלטה קצרצרה של השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית ואורי שהם, אם כי הם ביטלו את חיובו בהוצאות. תדיר לא השלים עם התוצאה ועתר לבג"ץ בבקשה "להורות על השלמת הדיון בביהמ"ש העליון, להחזיר את בדיקת האמת לביהמ"ש המחוזי, או להעביר את השלמת הבדיקה לבוררות שתמוקד על-ידי בג"ץ".

השופט מני מזוז דחה על הסף את העתירה (12.6.17), באומרו שטוב היה אילו לא הייתה מוגשת כלל: "העתירה דנן אינה אלא ניסיון תמוה של העותר 'לערער' על פסק דינו של בית משפט זה, ומשכך כאמור, דינה להידחות על הסף. למעלה מן הצורך, יצוין כי טענתו העיקרית של העותר בעתירה, בדבר 'העדר גילוי נאות' או 'ניגוד עניינים' לכאוריים של בית משפט זה, זכתה למענה הולם בהחלטה מפורטת וממצה מיום 25.1.2017 של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין". השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז הסכימו עם מזוז.