למכירה: בית אלמנתו של יוסף נבו

ביתם של יוסף נטו, מי שהיה ראש העיר הרצליה, ורעייתו נעמי, מוצע למכירה. הבית, ברחוב נורדאו 44, במרכז העיר (ממזרח לכביש ת"א-חיפה, בין מחלפי הסירה ורבין), עומד על מגרש בן 930 מ"ר. היורשים הוציאו אותו למכירה, במחיר מינימום של 7.5 מיליון שקל.

אין לבית, ככל הידוע, מעמד של בניין לשימור. הקונה יוכל להרוס את הבניין שנבו בנה למגורי משפחתו לפני יותר מ-50 שנה, ולבנות שתי וילות. זו הסיבה למחיר הגבוה. יוסף נבו כיהן 14 שנים כראש העיר, בין 1969 ל-1983, והיה אחראי למיזמים רבים. רעייתו נעמי, ממקימות שדולת הנשים בישראל, סייעה לו. בבית נערכו ישיבות והתקבלו החלטות חשובות לקידום העיר.

נבו היה בין היתר קצין בכיר בצה"ל, מנהל מטה ההסברה של המערך בבחירות 1965 ופרשן צבאי של הטלוויזיה. לאחר פרישתו מהעירייה, היה יו"ר האגודה למען החייל. נבו נפטר ב-2001. אלמנתו המשיכה לדור בבית. היא נפטרה לפני כשנה וחצי. הבן, גלעד זאב, כיום בן 62, פעל לאישור הצואה ולהוצאת מכרז למכירת הנכס. המועד האחרון להגשת הצעות הוא יום חמישי הקרוב, 15 ביוני.

הביאה להעלאת גיל הפרישה לנשים

ד"ר נבו עבדה מ-1960 בסוכנות היהודית בתפקידי מחקר. בנובמבר 1985, בהגיעה לגיל 60, הורתה לה הסוכנות לצאת לגמלאות. זאת על-פי חוקת העבודה של הסוכנות, שקבעה שנשים חייבות לפרוש בגיל 60, בניגוד לגברים שגיל הפרישה שלהם היה אז 65. נבו ערערה בבתי הדין האזורי והארצי לעבודה, וטענה לאפליה. בתי הדין דחו את תביעתה. נבו ערערה בפני בית המשפט העליון, וזה פסק ב-22.10.90 לזכותה, וקבע כי על הסוכנות להגיע אתה להסדר לגבי תשלום הפרשי שכר.

מאבקה של נעמי נבו עורר הדים ציבוריים רבים כבר בשלב הדיונים המשפטיים. בעקבות זאת, חוקקה הכנסת בשנת 1987 את "חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד", שקבע כי אישה העובדת במסגרת הסכם קיבוצי יכולה להמשיך ולעבוד עד גיל 65, (נבו ערערה לביהמ"ש העליון, משום שהחוק לא היה למפרע, ולכן נזקקה לפסק דין פרטני).