בית המשפט המחוזי בחיפה אסר (יום ב', 22.5.17) לפרסם את שמותיהם של שני מורשעים בסיוע למחבל, בנימוק של "צנעת הפרט". זאת, למרות שניתן היה לפרסם את השמות ולצמצם את הפרטים הפרטיין.
השניים הודו שסייעו בינואר 2016 להימלטותו של נשאד מלחם, לאחר שביצע את הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב בו נרצחו אלון בקל ושמעון אוימי. לאחר שמלחם רצח נהג מונית שהסיע אותו, הוא חזר לערערה ושם סייעו לו השניים להסתתר עד שאותר כעבור שבוע ונורה למוות בעת הניסיון לעוצרו. השניים הודו שידעו שמלחם ביצע את הפיגוע ושהוא מבוקש, ובכך ביצעו עבירות של קשירת קשר לסייע לאויב במלחמתו בישראל - עבירות שדינן מאסר עולם.
לפני הגשת הסדר הטיעון הורו השופטים רון שפירא, אברהם אליקים ותמר נאות-פרי לשלוח את הנאשמים להסתכלות פסיכיאטרית, בשל התנהגותם בבית המשפט. נאשם אחד טופל בעבר בשל בעיות נפשיות ונקבע שהוא על גבול הפיגור, אך אחראי למעשיו ומנסה להציג מצג שווא של החמרה במצבו הנפשי. לגבי חברו נקבע, כי הוא כשיר לעמוד לדין ורק מנסה להעמיד פנים של מי שלוקה בנפשו.
בית המשפט מאריך לדבר על חומרת מעשיהם של השניים ומציין, שהיו עלולים לגרום לפגיעה בחייהם של חפים מפשע ובמרקם החיים בין יהודים לערבים. השניים ידעו שמלחם ביצע את הפיגוע ושהוא עלול לחזור על מעשיו, אך כאמור סייעו לו להסתתר. הנאשם הראשון נדון לחמש שנות מאסר, בעיקר של אישיותו הדלה, ואילו חברו נדון לשמונה שנות מאסר.
בסיום פסק הדין הורו שפירא, אליקים ונאות-פרי: "מחמת צנעת הפרט יפורסם גזר הדין ללא פרטים מזהים של הנאשמים". זאת, בניגוד למדיניות הקבועה ולפיה בתי המשפט משמיטים פרטים שהצנעה יפה להם - וכותבים למשל "סיבות בריאותיות שאינן מפורטות בשל צנעת הפרט" - ומפרסמים את שמות העבריינים. קל וחומר כאשר מדובר בעבירות חמורות סביב אירוע שזעזע את המדינה. השופטים לא הסבירו מדוע סטו מהמדיניות הקבועה ופגעו בעקרון פומביות הדיון. למרבה האבסורד, בגוף פסק הדין הם כותבים: "מטעמי צנעת הפרט לא נפרט את ממצאי חוות הדעת" - דהיינו, נוקטים חלקית בגישה המקובלת, אך לבסוף נמנעים הן מפרסום הפרטים והן מפרסום השמות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה